Page 76 - 4minim

‫דרי פחות מצוי שיהיה בראשו שינוי‪.‬‬ ‫בלול תוכלה‬
‫אבל גם בזן דרי שייך שיהיה ראשו נכפף‬

‫מעט‪.‬‬

‫יח‪ .‬אם נראים ראשי עליו בצורת זיג‬

‫זג כמין שלשלת ‪ -‬כשרלג‪.‬‬ ‫לולב שיש בראשו שלשלת‪ ,‬כשר‪,‬‬
‫אך ראוי שלא ליטלו‬
‫יט‪ .‬אם ראשי עליו מתעגלים או‬

‫מכופפים (ונקרא בפי העם “כפתור"‬

‫או “קנעפל")‪ ,‬כשר‪ ,‬והרא"ש היה אוהב לקחת לולב‬

‫כזה לברכהלד‪( .‬וראה לעיל אות יז הדין בנכפף העלה האמצעי‬

‫מאוד לאמצעיתו)‪.‬‬

‫לולב היבש‬ ‫עו‬

‫כ‪ .‬לולב שיבשו רוב עליו‪ ,‬פסול‪.‬‬

‫שיעור היבשות היא לדעת השו"ע‪ ,‬שכלה מראה‬
‫לולב שראשו כפוף מעט‪,‬‬

‫כשר‪ ,‬אך ראוי שלא הירוק שבו‪ ,‬והרמ"א מקל במקום שאין הלולבים‬
‫ליטלו‬

‫פתחי ה_לכות‬

‫לג‪ .‬כתב באורל"צ (ח"ד פל"ב ה"ד)‪ :‬אם הכיווצים אינם בשדרה אלא רק בעלים‪ ,‬הלולב כשר‪.‬‬
‫ולכתחילה ראוי שלא לצאת בו‪ .‬בספר ארבעת המינים למהדרין (עמ' קכד) כתב בשם הגר"ח‬
‫קנייבסקי שכל שאינו מתקפל ככפתור‪ ,‬הרי הוא עלה רגיל לכל דבר‪ ,‬וטעמו‪ ,‬הואיל ולא‬
‫הוזכר אופן זה בפוסקים משמע שהרי הוא כעלה לכל דבר‪ .‬ומכל מקום הוסיף שכל שהתכווץ‬

‫באופן שפוגע ביופיו‪ ,‬יש בזה חיסרון של “זה אלי ואנוהו"‪.‬‬

‫לד‪ .‬כתב הרא"ש (בתשובה כלל כד סי' י) אוהב אני יותר לצאת בלולב שבראשו כפופים‪ ,‬שאז‬
‫בודאי שאין העלים שבו נחלקים ותיומתו קיימת‪ .‬ע"כ‪ .‬והריטב"א היה פוסל בנכפף ראשו‪.‬‬

‫השו"ע (סי' תרמה ס"ט) כתב‪ ,‬אם כפוף בעליו‪ ,‬כשר‪ .‬וכ"פ בחזו"ע (עמ' שא)‪.‬‬

‫המשנ"ב (ס"ק מ) הוסיף‪ ,‬שלכתחילה אין לצאת בו‪.‬‬

‫באורל"צ (ח"ד פל"ב ה"ו) כתב‪ ,‬שרק כשמעט עליו העליונים ככפתור כשר‪ ,‬אך אין זה לכתחילה‪,‬‬
‫ואם רוב עליו ככפתור‪ ,‬אין לצאת בו ידי חובה‪ ,‬ועוד כתב בהערות‪ :‬שיש לקחת לכתחילה‬

‫לולבים ישרים לגמרי שאינם כפופים גם בעלין ואף לא העלה האמצעי בלבד‪.‬‬