Page 186 - haFETS-2
P. 186
c llk rxd oeyl zekldחיי gnwחפ
miigd xewn
ִי ְ ָנ ֶא ָ "ְ ,בַוַ אי ֹלא ִי ְתַק ְ ל ְ ָבָריו ְ ָאְזָניוַ ,וֲאָנ ִ י ָ ֵא ְ ָנֵקל
ָל ֶה ִל ְ נ ת ְ ִאַ ְל ָ ְ ,ו ִא ֵ י ַכל ִל ְהי ת ֶ ָב א ע ד ַה ַ ַע
ִליֵדי ֵח ְטאַ ,על ֵ ט ב ָל ֶה ִ ַ ֶ ,יד ְלַדֵָני ָה ִעירֵ ְ ,די ֶ ֵה
ְיַי ְ ר ה ַעל ֲע נ ְ ,וַי ְפִרי ה ֵמ ָה ִא ר ַעל ְל ַה ָ אְ .וִנְר ֶאה ְ ה א
ַהִ י )כד( ִל ְקר ָביו ֶ ל ַהח ֵטאִ ,א ִ ְבֵרי ֶה ִי ְהי ִמ ְתַק ְ ִלי ל ,
miig min x`a
להלכה ,דכונת רבינו יונה הוא שדבריו שכונת המספר הוא לטובתו ,ורואה
שהקרובי יאמינו לו ,ויוכיחוהו על ידי לא יהיו נשמעי לו בתוכחה*(.
) .`hegd ly eiaexwl (ckוא לפי זהayiizdl xtqnd jixv c`n c`n j` .
הספק שכתבנו לעיל )ס"ק ט"ז( ,aexd it lrc ,mdl xtqiy mcew xaca
דאפשר כיו שאי הקרובי מחוייבי ,dfk xac llk mipin`n mpi` miaexwd
להאמי ,אי מחוייבי להוכיחו .א על ,zelecb zewelgn icil dfn `eal wx lkeie
פי כ נראה ,דמותר לספר לפניה ,כיו .sicr dyrz l`e ay f`e
*( :d"dbdובעל יד הקטנה בהלכות דיעות פרק ט' די כ"ה ,לא ביאר דברי אלו היטיב
לעניות דעתי .ועוד יש להפליא עליו מאד ,שחידש שיטה חדשה בדי כ"ג ,במה
שחילק את הבינוני לשתי ,דהיינו על מה שכתב רבינו יונה במאמר רט"ו 'ודע ,כי א
יראה איש כי עבר חבירו על דברי תורה בסתר ,אסור לגלות את חטאו בשער בת רבי שמא
שב בתשובה' ,כתב היד הקטנה ,דאסור לשנוא אותו ג כ ,שמא שב ,והגמרא בפסחי דמתיר
לשנוא אותו עיי ש איירי באיש אשר משפטו לשנות באולתו .וכיוצא בזה כתב ג כ
בדי כ"ה בסופו.
` laזה פלא ,דא כ משמע מדבריו ,דזה בודאי לא שב ,דא לא כ ,היה אסור לשנוא
אותו לפי דבריו ,וא כ כיו שלא שב איננו בכלל 'עמית ' ,ויהא מותר ומצוה לפרס
לכל ,דהוא בכלל הדי השני שכתב רבינו יונה בעצמו אחר כ 'ואינו נזהר מעבירה אחת
אשר כל שער' וכו' ,דכונתו או אינו נזהר ,וכמו שכתב היד הקטנה ,ואמאי כתב בזה דוקא
לשופטי העיר ,וג אמאי קאמר במאמר ר"כ 'ולא ילבינו פניו ברבי וכו' ,עמית ' וכו' ,אלא
על כורח דיש נפקא מינה בי שנאה בעלמא ובי לעשות לו רעה בידי ,דהיינו לגלות עליו
או להלבי פניו] ,ד[מחמרינ שמא שב .וא כ כיו דאתית להכי ,אימא ל ,דאפילו בינוני
גמור מותר לשנוא אותו ,דעל זה נמי כתיב בתורה 'שונא ' ,דדוחק גדול הוא לומר ,דמה
שאמרו בגמרא 'דחזא ביה איהו דבר ערוה' ,איירי דוקא במי שמשפטו לשנות באולתו .א
לעני לגלות עליו או להלבי פניו מחמרינ שמא שב ,ודו"ק היטב.
