Page 185 - haFETS-2
P. 185

‫‪fnw‬‬  ‫‪ c llk rxd oeyl zekld‬חיי‬        ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ַוֲא ִפ ִא ָר ָאה ְ ַע ְצמ ֶ ִ ְ ָתה‪ֹ ,‬לא ְיַג ֶ ה‪ַ ,‬רק ִא ה א ְמ ַ ֵער‪) ,‬כב(‬
‫ֶ ֶא ְפ ָ ר ֶ ַה ַ ַעל ַיֲא ִמי ל ְ ֵבי ְ ֵרי ) ִ ְ ֵני ֵעִדי ( ְוִי ְפ ֹרש ַעל ְיֵדי ֶזה‬
‫ִמ ֶ ָה‪ֲ ,‬א ָבל ְ ָלאו ָה ִכי ) ְ ֹלא ָ ( ָאס ר ל ְלַג ת ָ ָבר ֶזה ְל ַה ַ ַעל‪ְ ,‬ו ָכל‬

                            ‫ֶ ֵ ְלז ָלת (‪.‬‬

‫ש‪ :inei gel 18 .‬שנה פשוטה י"ג חשו ‪ ,‬י"ב אדר‪ ,‬י"ב תמוז‪ .‬שנה מעוברת י"ג חשו ‪ ,‬כ"ב אדר א'‪ ,‬ב' תמוז‪.‬‬

 ‫‪ֲ .d‬א ָבל )כג( ִא ה א ר ֶאה ֶ ַהח ֵטא ה א ֵמ ָהֱאִוי ִלי ַה ֵ ִצי‬
 ‫ַה ְנ ִאי ְלמ ִכי ָח ‪ִ ְ ,‬ד ְכ ִתיב ) ִמ ְ ֵלי ט' ח'(‪ַ " :‬אל ַכח ֵל ֶ‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫אד ‪ ,‬אפילו לבית די ‪ ,‬תשובת נודע וכמו שכתב רבינו יונה במאמר רי"ח‬

‫ביהודא מהדורא קמא חלק או"ח סימ ורי"ט‪ ,‬וא כ אמאי התיר דוקא‬

     ‫לשופטי ‪.‬‬                        ‫ל"ה‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫‪ ,cere‬דידוע להמעיי היטב בהלכות אלו‬    ‫)‪ .xyt`y (ak‬תשובת נודע ביהודא ש‬
‫שלו‪ ,‬דזה הדי דהדייני ‪ ,‬וג מה‬
‫שכתב אחר כ ‪' :‬אבל א הוא עד אחד'‬       ‫)‪ .d`ex `ed m` (bk‬עיקרו של הסעי‬
 ‫וכו'‪ ,‬הוא הדי עצמו שכתב אחר כ‬       ‫זה‪ ,‬הוא מגמרא דפסחי )קי"ג‪(:‬‬
‫במאמר ר"כ‪ ,‬ושניה מקור מהא‬            ‫במעשה דזיגוד דאסהיד בטוביה‪ ,‬עיי‬
‫דפסחי )קי"ג‪ (:‬הנ"ל‪ ,‬ועיי ש שכתב‬      ‫ש ‪ .‬ורבינו יונה במאמר רי"ט כתב‪ ,‬וזה‬
‫'וא יש עד שני עמו ישמעו וכו' ולא‬     ‫לשונו‪' :‬אמנ א החוטא הוא מ‬
‫ילבינו פניו ברבי ‪ ,‬שנאמר )ויקרא י"ט‬  ‫האוילי אשר משפט לשנות באולת ‪,‬‬
‫י"ז( "הוכח תוכיח את עמית ולא תשא‬     ‫טוב כי יגידו אל השופטי לייסרו‬
‫עליו חטא"'‪ .‬ועתה‪ ,‬א כונת רבינו יונה‬  ‫להפרישו מ האיסור' וכו'‪ .‬וביאורו לפי‬
‫במה שכתב 'וא משפטו' וכו'‪ ,‬דהיינו‬      ‫דברינו‪ ,‬דהיינו א לא יוכיחוהו אנשי‬
‫שעשה כמה פעמי ‪ ,‬א כ הוא 'מומר'‬       ‫חשובי ‪ ,‬יוכל להיות שישנה עוד‬
‫לזה‪ ,‬ואינו בכלל 'עמית '‪ ,‬וכמו שכתב‬   ‫באולתו‪ .‬דאי לומר דכונתו הוא‪ ,‬שעשה‬
‫הוא בעצמו תיכ ובמאמר רי"ח‪ .‬וכ‬        ‫כמה פעמי זה האיסור‪ ,‬דא כ אינו‬
‫כתב הרמב" פרק ו' מהלכות דיעות‬        ‫בכלל 'עמית '‪ .‬דהא רבינו יונה מיירי‪,‬‬
                                     ‫באיסור המפורס לכל‪ ,‬דאדפתח קאי‪,‬‬
    ‫הלכה ח' דמותר להכלי אותו וכו'‪.‬‬   ‫שכתב 'אבל א ראה כי נכשל חבירו‬
                                     ‫בדבר ערוה' כו' ומצוה לפרס לכל‪,‬‬
‫‪ oke‬מוכח מספר מנורת המאור )כלל ד'‬    ‫ואי צרי ליזהר כלל בכבודו מ הדי ‪,‬‬
 ‫ח"א פ"א( בהעתיקו את אלו העניני‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190