Page 182 - haFETS-2

‫‪ c llk rxd oeyl zekld‬חיי‬ ‫‪ cnw‬חפ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ְלַג ת‪ ִ ,‬י ֲאס ִרי ַהַ ָ ִני ְל ַהֲא ִמי ִלְד ָבָריו‪ְ ,‬וַיֲחִזיק א ת ַרק‬
‫ְל ַב ַעל ָל ָהָרע‪ְ ,‬כמ ֶ ִ ְכ ֹב ַא ַחר ָ (‪ ֵ ,‬יָו ֶ ֹא ִי ְהֶיה‬
‫ֶע ֶלת ִמָ ָבר ֶזה‪ַ .‬רק ָצִרי ְלה ִכי ַח א ת )יז( ֵ ינ ְל ֵבי ַע ְצמ ‪,‬‬
‫ַעל ֲא ֶ ר ִה ְמָרה ֶאת ֱא ֹל ָהיו ְ ֶח ְטא ‪ְ ,‬ו ֶ ִ ְר ֶאה ִל ְג ֹר ֶאת ַע ְצמ‬
‫ִמ ָ א ְו ֵאי ָל ֵמ ַה ִ ת ֶ ֱה ִביא ה ָלֶזה‪ֵ ְ ,‬די ֶ ֹא ָיב א ע ד ִליֵדי‬

‫ֵח ְטא‪.‬‬

‫§‪ַ xd¥ G¨i¦e‬ה ִכיח ְלַד ֵ ר ל ְ ָל ַר ָ ה ְ ֵדי ֶ ֹא ַי ְכ ִלי ֶ ‪ִ ְ ,‬ד ְכ ִתיב‬
‫)ַוִ ְקָרא י"ט י"ז(‪" :‬ה ֵכ ַח ִכי ַח ֶאת ֲע ִמי ֶת ְו ֹלא ִת ָ א ָע ָליו‬

‫ֵח ְטא"‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫אפילו הכי‪ ,‬אי איסור א יספרו לבית קבלת עדות‪ ,‬א מעידי לפניה בבית‬

‫די ‪ ,‬כיו דיוכל להיות נפקא מיניה מזה די ‪ ,‬אבל א מספרי לפניה חו לבית‬

‫למחר וליומא אוחרא‪ ,‬במה שהבית די די ‪ ,‬הדייני אינ עדיפי מאנשי‬

‫ידעו‪ ,‬שעבר על איסור שנפסל לעדות דעלמא‪ ,‬ומותרי רק לחוש לבד‪ ,‬ועל‬

‫ולשבועה‪ ,‬והמספרי מכוני לזה‪ .‬כ צרי עיו בזה א חייבי להוכיחו‪,‬‬

‫דהכלל בלשו הרע א באמת עשה וא ירצה הש נבאר במקו אחר )כלל‬

‫פלוני דבר עוולה תלוי בהמספר‪ ,‬א ז' ס"ג([‪.‬‬

‫מכוי לגנותו של חבירו‪ ,‬או לתועלת ‪ cere‬ראיה‪ ,‬ממה שהובא בחוש משפט‬

‫בסימ כ"ח ס"א בהג"ה‪' :‬ועד אחד‬ ‫היוצא מזה‪ ,‬וכמו שכתבנו כמה פעמי ‪.‬‬

‫לא יעיד וכו'‪ ,‬אבל א כבר נעשה האיסור‬ ‫‪ oke‬מוכח קצת מלשו הרבינו יונה גופא‪,‬‬
‫לא יעיד‪ ,‬דאינו כי א כמוציא ש רע‬ ‫דלעיל לעני סיפור להמו ‪ ,‬במאמר‬
‫על חבירו'‪ .‬משמע בהדיא‪ ,‬דבשני מותר‬ ‫רט"ו כתב‪' :‬והמגלה אותו אש אש‬
‫להעיד בכל גווני‪ .‬ודוחק גדול לומר‬ ‫על זה' וכו'‪ ,‬וכא במאמר רי"ט דאיירי‬
‫דמיירי דוקא בהתרו בו‪ ,‬ועוד‪ ,‬דמאי‬ ‫דא להשופטי אי לגלות‪ ,‬לא כתב‬
‫שיי בזמ הזה התראה וקבלת התראה‪,‬‬ ‫לשו זה‪ ,‬ואדרבה כתב‪' :‬וא משפטו‬
‫אלא ודאי כמו שכתבנו‪ ,‬כיו דיש נפקא‬ ‫לשנות באולתו טוב שיגידו לשופטי‬
‫העיר'‪ ,‬משמע דא אי משפטו‪ ,‬לא טוב‬
‫מינה בזה לאחר זמ ‪.‬‬

‫לכתחלה‪ ,‬אבל אי בזה אש ]והדייני )‪dkx oeyla 'eke envr oial epia (fi‬‬

‫‪ .'eke‬רבינו יונה במאמר ר"כ‪,‬‬ ‫צריכי להאמי ולהחליט הדבר כדי‬