Page 181 - haFETS-2
P. 181

‫‪bnw‬‬  ‫‪ c llk rxd oeyl zekld‬חיי‬            ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְו ַה ְמַג ֶ ה א ת ‪ָ ,‬א ָא ַ ַעל ֶזה‪ ִ ,‬י א ַלי ַהח ֵטא ַהה א ָ ב‬
 ‫ִמַ ְר ָהָר ָעה‪ִ ,‬ויג ָניו ְ ַרֲעי ָניו ַעל ֶזה ַה ֵח ְטא‪ְ ,‬וה א ְנ א ָע‬

‫ִל ְפֵני ה'‪ ִ ,‬י ִעַ ר ַה ְ ָבה ְל ִפי ְמִריר ת ַה ֵ ב‪ְ .‬כ ֶ ְ ַס ֵ ר ֶזה ֶאת‬
‫ַה ֵח ְטא ִל ְפֵני ֶה ָהמ ‪ִ ,‬י ְהֶיה ְלב ז ְלָקל ְ ֵעיֵני ֶה ‪ַ ,‬א ַחר ֲא ֶ ר‬
‫ִנ ַח ַעל ָר ָעת ְוִנ ְס ַלח ל ַעל ֲע נ ‪ַ ,‬על ֵ ֶיֱח ָטא ְו ָא ֵ ָהֱאִויל‬

 ‫ַה ַ ְז ִ יר ֲע נ ‪) .‬טז( ַוֲא ִפ ְלַדֵָני ָה ִעיר ֵאי ְלַג ת‪ְ ,‬ו ַא ֶ ֵ‬
‫ִא ֵעד ֵ ִני ְל ָה ִקי ָ ָבר )ְ ִאי ֹלא‪ָ ְ ,‬לאו ָה ִכי ) ְ ֹלא ָ ( ָאס ר‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ m` ,`zyd opixii`c ,ipepia mc` lr ef‬דאפילו להדייני אי לגלות‪ .‬וכ כתב‬

‫‪ ,'f llka onwl epxxia ,mpin`dl xzen‬בפירוש בספר מנורת המאור )כלל ד' ח"א‬

     ‫‪ oi` ,xzei e` mipyn rny m` elit`c‬פ"א(‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫‪zial ielibd lrc ,il d`xp mewn lkne‬‬       ‫‪ ,hilgdl `le ,yegl wx el xzen‬כיו‬
                                         ‫שהוא חו לבית די ‪ ,‬וממילא דאסור‬
‫‪wx ,jk lk xeqi` dfa oi` ,oic‬‬             ‫להיות לו שונא עבור זה‪ ,‬רק יהיה הדבר‬

‫‪ .dlgzkl oekp oi`c‬וטעמא רבה איכא‪,‬‬            ‫אצלו לעת עתה כמו 'חשש' בעלמא‪.‬‬
‫דבשלמא להמו ‪ ,‬אי שו תועלת‬

‫‪ lke‬שכ דאסור לו לסמו על דבריה ‪ ,‬בהגילוי‪ ,‬ושמא עשה תשובה‪ ,‬ויתבזה‬

‫לעני ליל ולספר דבר זה בפני בעיניה חנ וכנ"ל‪ ,‬אבל לבית די ‪ ,‬יש‬

‫אחרי ‪ ,‬ובפרט שביררנו בפני ‪ ,‬דאפילו תועלת‪ ,‬דבזה הוא נעשה פסול לעדות‬

‫ולשבועה‪ ,‬כיו דאיירינ בדבר המפורס‬         ‫הרואי הראשוני אי לה לגלות‪.‬‬

‫בישראל לאיסור‪ ,‬ולא אמרינ שמא שב‬          ‫)‪.zelbl oi` xird ipiicl elit`e (fh‬‬
‫לעני זה כל זמ שלא נתברר‪ ,‬וכמו‬            ‫שזה לשו רבינו יונה במאמר רי"ט‪:‬‬
‫שכתוב בספר חות יאיר בסימ ס"ב‪ ,‬עיי‬        ‫'כי האמנ ‪ ,‬א גזל האד או עשק את‬
                                         ‫עמיתו‪ ,‬חייב להעיד על זה‪ ,‬כדי שישיב‬
                                     ‫ש‪.‬‬

‫הגזלה אשר גזל על פי שני עדי ‪ ,‬וא ‪ `le‬מיבעי א יש עתה שו תועלת‬

‫לב ישראל‪ ,‬במה שהוא יפסל‬                  ‫אי ש זולתי עד אחד‪ ,‬שבועה תהיה‬

‫בי שניה ‪ .‬אבל א ראה כי נכשל חבירו לעדות ולשבועה‪ ,‬בודאי ה מחוייבי‬

‫בדבר ערוה‪ ,‬או באחת מ העבירות‪ ,‬אי להעיד‪ ,‬אפילו א אותו ב ישראל‪ ,‬אי‬

‫ראוי שיעיד על זה חנ ללא תוכחת‪ ,‬תובע אות ‪ ,‬וכמו שכתוב בספר שער‬

‫ג כי יש אתו עד שני להקי דבר'‪ ,‬עד המשפט בסימ כ"ח )סק"ב(‪ ,‬אלא אפילו‬

‫כא לשונו‪ .‬משמע בהדיא מדבריו‪ ,‬א אי עתה שו תועלת לישראל מזה‪,‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186