Page 307 - haFETS-2
P. 307

‫חפ ‪ i llk rxd oeyl zekld‬חיי ‪hqx‬‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְ ֵבר ר ֶ ֹא ֵה ִ יב ל ֶאת ַה ְ ֵז ָלה ְו ֹלא ִ ֵ ל ֶאת ִנ ְזק )ד(‬
‫ְו ֹלא ִ ֵ ָ ָניו ְל ַהֲע ִביר ל ַעל ֲע נ ‪ֲ ,‬א ִפ ָר ָאה ָ ָבר ֶזה ִ י ִחיִדי‬
‫ָיכ ל ְל ַס ֵ ר ַהְ ָבִרי ִל ְבֵני ָאָד ְ ֵדי ַלֲע ֹזר ַלֲא ֶ ר ָא ַ ל‬
‫ְלַג ת ַה ַ ֲע ִ י ָהָר ִעי ִ ְפֵני ַה ְ ִרי ת‪ַ .‬א ִיָ ֵהר‪ֹ ֶ ,‬א ַי ְח ְסר‬

             ‫ֵא ַה ִ ְב ָעה ְ ָר ִטי ‪ָ ְ ֶ ,‬בֲאֵר ְ ָסמ ‪:‬‬

‫‪ְ .a‬ו ֵא ֵה ‪) (` :‬ה( ֶ ִ ְר ֶאה ֶזה ַהָ ָבר ְ ַע ְצמ ‪ְ ,‬ו ֹלא ַעל ְיֵדי‬
 ‫ְ ִמי ָעה ֵמֲא ֵחִרי ‪ִ ,‬א ֹלא ֶ ִ ְת ָ ֵרר ל ַא ַחר ָ ‪ַ ֶ ,‬הָ ָבר‬
                             ‫ֱא ֶמת‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ ,eqiit `le dlifbd‬כמו שאמרו בברכות יונה שכתב 'דומיא דהתירה התורה עד‬

‫)י"ט‪' :(.‬א ראית תלמיד חכ ' וכו'‪ .‬ומה אחד'‪ ,‬דהלא עדות אי שיי רק א הוא‬

‫שאמרו ש 'אבל בממונא' וכו'‪ ,‬היינו יודע את הדבר בעצמו‪ ,‬ולא על ידי‬

‫א ידוע שלא השיב‪ ,‬אי לומר עליו שמיעה מאחרי ‪.‬‬

‫שמא עשה תשובה לה'‪ ,‬כי עיקר התשובה ‪ oi`e‬להקשות על זה מרשב" דבבא‬

‫בתרא )ד ל"ט ע"ב( דיבור המתחיל‬     ‫בעני ממו היא ההשבה‪ ,‬אבל א בדבר‬

‫זה גופא הוא ספק‪ ,‬שמא השיב לו את ומא דאמר בפני ג'‪ ,‬שמשמע מדבריו‬

‫הגזילה או פייסו עבור הצער והבושת‪ ,‬דא יספר אחד לחבירו מה ששמע‬

‫בודאי אסור לגנותו בזה אצל אחרי ‪ .‬מאנשי שפלוני אמר על פלוני שהוא‬

‫)‪ .'eke eipt ywia `le (c‬כ כתב רבינו מחזיק שדהו בגזלנותא‪ ,‬דאי זה בכלל‬

‫יונה במאמר רכ"ח‪ ,‬עיי ש ‪ .‬וקאי לישנא בישא )דאי לאו הכי‪ ,‬אי יכול‬

‫על 'ציערו וביישו'‪ ,‬וג על 'גזלו או לבוא לבסו לאזני המחזיק(‪ ,‬משו‬

‫עשקו'‪ ,‬דש מהני נמי א פייסו ומחל שיוכל לצמוח לבסו טובה להמחזיק‬

‫לו‪ .‬ומה שכתבתי 'ולגנות המעשי על ידי זה שיזהר בשטרו‪ ,‬א שיכול‬

‫הרעי '‪ ,‬כ כתב רבינו יונה בדבריו להיות שכל עצ העני הוא שקר‪ ,‬שלא‬

‫המובאי בשיטה מקובצת בבא בתרא‪ ,‬אמר עליו מעול שהוא גזל ‪ .‬וא כ‬

‫הכי נמי א כוונתו שתצמח מזה תועלת‬  ‫והעתקנוהו פה בסו הספר‪.‬‬

‫)‪ .'eke envra xacd df d`xiy (d‬דהלא להנידו ‪ ,‬אמאי יהיה אסור‪.‬‬

‫על השמיעה אי לו רק לחוש‪ ,‬וא ‪ yic‬לחלק‪ ,‬דהת אינו אומר סת שהוא‬

‫מחזיק שדהו של פלוני בגזלנותא‪,‬‬     ‫כ אי יל ויספר זה לאחרי בגדר‬

‫ודאי‪ .‬וג אי שיי בזה התירא דרבינו או שפלוני המערער אמר על הלוקח זה‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312