Page 98 - 20122

‫שניצלים‬

‫אימא שלי תמיד בישלה נפלא‪ .‬היא הבריקה בשלל קדירות‪ ,‬מרקים‬
‫וסלטים‪ .‬בתור אדם שתמיד שואף ליותר‪ ,‬מגיל אפס לטשתי עיני‬
‫למאכלים שאכלו בבתים זרים‪ .‬לאורך חיי בחרתי את חברי לפי התפריט‬
‫שהוגש בביתם‪ .‬תמיד דאגתי שיהיו בסביבתי חבר מרוקאי עם שולחן‬
‫שישי גדוש סלטים‪ ,‬חברה רוסייה עם בורשט מנחם וכמובן‪ ,‬חברים‬

‫עם אימהות שמטגנות שניצלים כל צהריים‪.‬‬

‫אימא שלי היא דור שני לבית שבו לא מטגנים‪ .‬אני זוכרת את מפח‬
‫הנפש שהיה חוזר על עצמו בכל פעם מחדש עת היינו נכנסים לבית של‬
‫סבא וסבתא וריח מדהים היה עולה מהמטבח‪ .‬סבא היה מכריז‪ ,‬״הכנתי‬
‫שניצלך!״ ליבי היה פועם בחוזקה וחיכיתי בקוצר רוח לטעום חזה‬
‫עוף דפוק ומצופה פירורים‪ ,‬מטוגן כהוגן וממתין בין ניירות סופגים‪.‬‬
‫אבל אז‪ ,‬היו מוגשות לשולחן קציצות עוף מדוגמות‪ ,‬עמוסות בצל‪,‬‬
‫שום ותפוחי אדמה מגוררים‪ .‬הן היו טעימות להפליא‪ ,‬אבל שניצלים‬

‫הן לא היו‪.‬‬

‫החברה הכי טובה הראשונה בחיי היתה איה‪ .‬היא למדה בכיתה‬
‫המקבילה בבית הספר היסודי ״מעוז המכבים״‪ .‬אבא שלה ניהל‬
‫את ה״חי־כיף״ בראשון לציון‪ .‬הבית שלהם היה עמוס בעלי חיים‬
‫ואני לא מדברת על כלבים וחתולים‪ .‬היו להם איגואנה‪ ,‬ארנבים‪,‬‬
‫צבים‪ ,‬נחשים ובמשך כמה שנים גר איתם אורנג־אוטן‪ .‬כן‪,‬‬
‫הקוף הכתום והמדהים‪ .‬הייתם מצפים מילדה‪ ,‬שחלמה לגור בשכונת‬
‫עין גנים רק כדי שיום אחד מישהו יביא את קופיקו מחונטוזה‪,‬‬
‫להתלהב מהחברות הזאת בגלל הקוף‪ ,‬אבל לא‪ .‬מה שמשך אותי‬
‫לאיה‪ ,‬מעבר לעובדה שההורים שלה הרשו לראות את רמת אביב‬

‫ג׳‪ ,‬היה השניצלים‪.‬‬

‫הם גרו במרחק חמש דקות הליכה מבית הספר ואחרי שלוש דקות כבר‬
‫יכולנו להריח את הטיגונים‪ .‬אימא שלה היתה ממוצא אוסטרי ועבדה‬
‫כסוכנת נסיעות‪ ,‬מה שתמיד נראה בעיני כמקצוע חלומי במיוחד‪ .‬בכל‬
‫יום היתה יוצאת להפסקת צהריים כדי להכין ערימה מאוד מכובדת של‬

‫‪98‬‬