Page 111 - 30822
P. 111
כי תבנה בית 111
תחושתו ה'צודקת' שהוא לא פגע בה בכלל .הם נכנסו למעין מעגל קסמים
שקשה מאוד לצאת ממנו.
כעת נוכל להבין את חוכמתו של הרב :בתגובותיו לאישה ,לבעלה ולאשתו שלו
הוא למעשה אישר את ספרי ה'תרגומים' האישיים של כל אחד מהם .האישה
שיתפה אותו ברגשותיה הקשים בעקבות דבריו של בעלה ,ואילו הבעל שיתף
את הרב בכוונותיו החיוביות .יש גם מקום לשער שהרב הסביר לאשתו שלו מדוע
בחר להגיב בצורה זהה לדבריהם של שני בני הזוג ,כדי לבאר לה את בחירתו
בצורה ברורה והגיונית .כך ,על ידי נתינת מקום וחשיבות לספרי ה'תרגומים'
של כל אחד מהם ,הצליח הרב ליצור אצלם תחושה של קבלה והכלה .מן הסתם
בעתיד הוא גם יציע לזוג כיצד להימנע מקצרים בתקשורת ביניהם ,וכיצד לשוב
ולהתקרב זה לזה.
אחריותו של המדבר
אם כן ,הדוגמה שראינו מלמדת אותנו שאין טעם לנסות לקבוע מי ה'צודק' מבין
שניהם ,כי לעולם לא נוכל להכריע בשאלה כזו -שניהם 'צודקים' ,אבל במישורים
שונים :מצד אחד רק הבעל מסוגל לדעת מה הוא התכוון לומר ,ומהבחינה הזאת
הוא 'צודק' כמובן; ומצד שני רק האישה יכולה לבטא את תחושותיה בעקבות
דבריו ,ולכן גם היא 'צודקת' בדרכה שלה.
הדרך להוציא אותם ממעגל הקסמים שבו הם לכודים היא לשאול שאלה אחרת:
מי אחראי לוודא שהמשמעות של דברי המדבר ,כפי שהוא ביטא אותה ,תועבר
בצורה התואמת את כוונתו לשומע? האם נכון שהמדבר ידרוש מן השומע את
הדרישה הבאה :זו המשמעות של מה שהתכוונתי לומר ,ואתה אחראי להבין את
המשמעות הזאת? או שמא לגיטימי שהשומע יענה תשובה כזו :אם אתה רוצה
שאני אבין את מה שהתכוונת לומר ,עליך לומר את דבריך כך שיהיו ברורים לי?
הכלל היסודי של כל תהליך תקשורת הוא שהמדבר אחראי להעביר את המסר
שלו לשומע באופן שיבהיר לשומע את המשמעות שאליה התכוון המדבר .לצורך
