Page 114 - 30822
P. 114
114שיחות זוגיות
היחסים שלהם תשתפר ,כיוון שלאחר הבירור הזה הוא יצליח להבין עוד חלק
מספר ה'תרגומים' האישי של אשתו.
להפסיק לקרוא מחשבות
בני זוג שאינם מבינים שלכל אחד מהם יש ספר 'תרגומים' שונה ,יחשבו מן
הסתם שהם מבינים זה את זה מצוין .הבעל למשל יהיה בטוח שהוא יודע את
כוונותיה של אשתו ,ושהיא מודעת לעולם הפנימי של המחשבות והרגשות שלו.
הבעיה היא שהנחת המוצא הזאת בלתי מבוססת לחלוטין ,והיא עלולה להוביל
את שני בני הזוג למחלוקות רציניות .למעשה ,יש נימה לא מכבדת באמירות
כמו" :אני יודע למה באמת התכוונת בדבריך" ,או "אני יודע למה עשית כך וכך",
שכן האדם שלכאורה 'קראו' את מחשבותיו מרגיש מחולל ופגוע .אם בעל
אומר לאשתו משפטים כאלה ומשדר לה שהוא יודע יותר טוב ממנה מה הן
מחשבותיה וכוונותיה ,היא תאבד את החשק לדבר בפתיחות עם בעלה .היא
עלולה להגיד לעצמה :אם בכל מקרה הוא יודע מה אני באמת מרגישה ,למה
אני בכלל צריכה לדבר איתו? הרי הוא יכול 'פשוט' לקרוא את המחשבות שלי...
עם זאת ,חשוב להדגיש גם את הצד השני :אמנם 'קריאת מחשבות' כזו עלולה
ליצור חיכוכים בין בני הזוג ,אבל בני זוג יכולים לחוש דברים מסוימים שהצד
השני אינו מודע להם ,ולהרגיש שזו חובתם לשתף אותו בתחושותיהם .אין ספק
ששיתופים כאלה בהחלט עשויים להעשיר מערכות יחסים בין בני זוג .אם כך יש
לשאול :מה ההבדל בינם ובין 'קריאת המחשבות' שהזכרנו לעיל? מדוע 'קריאת
מחשבות' עלולה ליצור מחלוקות ופירוד ,ואילו שיתוף בתחושות עשוי להעשיר
את הזוגיות? התשובה היא שיש הבדל בין 'שיתוף' ובין 'ידיעה' .כלומר ,אם בעל
שומע מאשתו משפט כמו "זה נשמע שאתה כועס ,נכון?" הוא עשוי להרוויח
מכך ,כי אולי הוא לא שם לב שהוא כועס על משהו ,או שהוא משלה את עצמו
שהוא מצליח להסתיר את רגשותיו .היא מצידה שיתפה אותו בתחושותיה,
המבוססות על ספר ה'תרגומים' שלה ,אך לא מתוך עמדה של 'ידיעת' המחשבות
שלו ו'קריאתן' ,אלא מתוך עמדה שמתחשבת בו וברגשותיו ושואלת אם אכן
