Page 113 - 30822
P. 113
כי תבנה בית 113
על כל אחד מבני הזוג מוטלת החובה לקחת אחריות ולהבהיר את כוונתו ,ולא
לבקר את בן הזוג השני על כך שלא הבין אותו .כך הם יראו לבן הזוג שלהם
עד כמה חשוב להם להבין אותו ,עד כמה הם מכבדים את דרך החשיבה שלו
ועד כמה חשובה להם מערכת היחסים שלהם ,שבשבילה הם מוכנים להתאמץ
וללמוד להשתמש בשפת 'תרגום' אחרת.
אחריותו של השומע
כאמור ,המדבר אחראי להבהיר את כוונתו לשומע .אך מה בנוגע לשומע עצמו?
האם לו אין אחריות? האם הוא פשוט יכול לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר
כדי לשפר את תהליך התקשורת בינו ובין המדבר? הרי לכאורה ,לפי הגדרת
האחריות של המדבר שהצגנו לעיל ,בכל מקרה של חוסר הבנה יכול השומע
לומר למדבר" :בוא ,נסה שוב .הרי אתה אחראי לכך שאני אבין אותך" .ברור
שהשומע אכן יכול להגיב כך ,אך באותה מידה ברור שלתגובה כזו עלולות להיות
השלכות הרסניות .במקום להגיב בצורה כזו ,גם השומע נדרש לנסות להבין את
כוונתו של המדבר בהתאם להיכרותו המוקדמת עם ספר ה'תרגומים' שלו .אם
בעל כלשהו לא הבין את כוונתה של אשתו ,עליו לשאול אותה ולברר מה היא
התכוונה לומר.
לבירור הזה יש כמובן חשיבות רבה יותר כשהבעל חש שהתגובה
האינסטינקטיבית שלו לדבריה של אשתו צפויה להיות תגובה קשה ומכאיבה,
ובמקרים כאלה עליו לברר תחילה שאכן הבין אותה לפי כוונתה האמיתית.
לדוגמה" :את יודעת ,נפגעתי ממה שאמרת עכשיו .כשאת אמרת כך וכך ,אני
הבנתי אותך לפי המשמעות הזאת והזאת .האם באמת זו הייתה הכוונה שלך?"
חשוב שהוא לא יהיה 'בטוח' בכוונות האמיתיות של אשתו ,ובכל מקרה בדרך
כלל עדיף להניח שהן היו חיוביות ולא שליליות .על ידי הבהרת חוסר ההבנה שלו
הוא יוכל להבין את אשתו בצורה מדויקת ונכונה יותר ,וכך השיחה ביניהם תוכל
לזרום טוב יותר .נוסף על כך ,על ידי בירור כוונתה האמיתית של אשתו מערכת