Page 118 - 30822
P. 118

‫‪  118‬עולמות שונים של חוויות‬

‫שמים אליה לב כראוי‪ ,‬היא עלולה ליצור בין בני הזוג חיכוכים וויכוחים שיובילו‬
                                                 ‫אותם לבסוף לדרך ללא מוצא‪.‬‬

‫השאלה היא כיצד הם מגדירים את האופן שבו הם חווים את חייהם‪ :‬האם הם‬
‫מרגישים שזו הדרך היחידה והבלעדית לחוות אירוע כלשהו‪ ,‬או שהם מודעים‬
‫לכך שייתכנו כמה דרכים לחוות את אותו אירוע‪ ,‬כחלק מן ההקשר הרחב יותר‬

                                                                   ‫של חייהם?‬

‫כשאנחנו אומרים ש'חווינו' משהו‪ ,‬כוונתנו שנפגשנו עם מציאות ממשית‬
‫ש'באמת' התרחשה‪ .‬מבחינתנו מה שחווינו הוא האמת‪ ,‬ואת החוויה הזאת‬
‫אנו מכנים 'מציאות'‪ .‬אלא שאם נספר למישהו אחר מה חווינו ונקבע ש'זה מה‬
‫שקרה'‪ ,‬אנחנו עלולים להיקלע לבעיה קשה מאוד‪ .‬מדוע? כיוון שהביטוי 'זה מה‬
‫שקרה' מגדיר שלושה מרכיבים שונים של החוויות שלנו‪ ,‬שאת שלושתם חווינו‬
‫בו־זמנית‪ ,‬ומצידנו שלושתם נחשבים כ'אמת' מוחלטת וכ'מציאות' שאין עליה‬

               ‫עוררין‪ .‬שלושת המרכיבים האלה הם עובדה‪ ,‬משמעות	ומסקנה‪.‬‬

                                                           ‫עובדה‬

‫המרכיב הראשון הוא מה שאנו מכנים 'עובדה'‪ .‬עובדות הן למעשה התחושות‬
                                    ‫ה'אובייקטיביות' שהחושים שלנו קולטים‪.‬‬

‫בכל רגע נתון מתרחשים סביבנו אינספור אירועים בו־זמנית‪ .‬מדענים מעריכים‬
‫שבכל שנייה החושים שלנו קולטים ‪ 11‬מיליון רסיסי מידע מן הסביבה שלנו!‬
‫כיוון שאיננו יכולים להיות מודעים באופן מלא לכל רסיסי המידע האלה‪,‬‬
‫החושים שלנו יודעים להבחין בין מידע שחשוב בעינינו ובין מידע שאנו יכולים‬
‫לוותר על ידיעתו‪ .‬לדוגמה‪ :‬אנו ודאי נשים לב שיורד גשם בחוץ אם בדיוק תכננו‬
‫לצאת לפיקניק באותו יום‪ ,‬וסביר להניח שניזכר שאכלנו ספגטי ברוטב עגבניות‬
‫בארוחת הערב כשעינינו ייתקלו בכתמים האדומים על החולצה שלנו‪ .‬כך גם‬
‫נבחין מן הסתם שבן הזוג שלנו הגיע הביתה בשעה תשע בערב‪ ,‬אף על פי‬
‫שאתמול הוא אמר שיחזור בשעה שמונה‪ .‬העובדות שאנו משייכים לכל אירוע‬

                          ‫הן המרכיב הראשון בחוויות ה'אמיתיות' שאנו חווים‪.‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123