Page 119 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫בתנאים האלו‪ ,‬וראקי נתן את הגט במשרדי האף־בי־איי‪ .‬והרב נעים‬
‫ישב בהרכב בית הדין ובכה‪ ,‬וראקי נשאר קשוח‪ ,‬מפגין בוז לשמונה‬

‫השנים בלבד שנגזרו עליו בכלא במסגרת עסקת הטיעון‪.‬‬
‫וכל ההשפלה והשנאה והכוח האלו בסתם נסיעה באוטובוס‬
‫יצרו אשדים־אשדים של געגועים טמירים ונכספים אל השפיות‪ ,‬אל‬
‫הנורמלי החמקמק‪ .‬אבל זה היה רק חלום‪ ,‬ומחוצה לו היתה המציאות‪,‬‬
‫אז ישבת שם על מושבי הגומי השחורים והספוגיים המצופים בריפוד‬
‫אדמדם־צהבהב קרוע‪ ,‬כאשר על גבותיהם של המושבים שלפנייך‬
‫מתנוססות חתימותיהם של דורות על גבי דורות של חיילים ששירתו‬
‫בגזרה הזאת לפני שידעת על קיומה‪ ,‬כי תמיד היה באוטובוס חייל‪,‬‬
‫ועוד שלושה מאחורי האוטובוס בג'יפ צבאי עם מכשיר קשר מטרטר‬
‫ענקי‪ .‬ככה ידעה כל הזמן שהיא במלחמה‪ .‬מלחמה היא כוח אבל איהו‪,‬‬
‫הכוח‪ ,‬חשבה רעיה בתוגה‪ ,‬כי כובדו האדיר של האוטובוס הממוגן‪,‬‬
‫שחלונות הזכוכית שלו עבים ומסורבלים ונדמים כמוחצים את גופך‬
‫השדוף‪ ,‬לחץ על לבך ועל ריאותייך ובקושי נשמת‪ ,‬ובוודאי לא יכולת‬
‫להתרכז בקריאה או בשמיעת מוזיקה או באמירת תהלים‪ ,‬לכן פשוט‬
‫ישבת שם ומילמלת‪ ,‬השם‪ ,‬שזה ייגמר‪ ,‬שנגיע כבר ליעד‪ ,‬שהיה מפויח‬
‫לא פחות מהאוטובוס‪ ,‬כי היעד היה התחנה המרכזית אפופת העשן‪,‬‬
‫ובה רעש המנועים המתנגן באוזנייך בקרשנדו סוער‪ ,‬אבל כאן כבר‬
‫היה סוג של יעד‪ ,‬ועל כן היתה איזו גאולה בלרדת מהאוטובוס מול‬
‫בית הכנסת התחנתי הישן ולחלץ עצמות‪ ,‬אם נותרו כאלו‪ ,‬להתמתח‬
‫ולשתות מים פושרים מהברז שעמד בחוץ ויועד לנטילת ידיים‪ ,‬ואחר‬
‫כך להיזכר שבעוד כמה שעות עלייך לעשות את אותו מסע בכיוון‬

‫ההפוך‪ ...‬ולהיאנח‪.‬‬
‫אבל אלו החיים‪ .‬וזה מה שהיה הכרח שייעשה‪ .‬ואת כל זאת עשתה‬
‫רעיה אלואל מאהבה‪ .‬אהבה אין קץ לאמא שלה את'ל‪ ,‬ששכבה שם‬
‫בהדסה עין כרם ונשמה‪ .‬ואז שוב‪ .‬היא עשתה את זה שלוש פעמים‬
‫בשבוע‪ .‬כי ככה זה כשאוהבים‪ .‬רעיה ניהלה סדר יום קשוח מאוד‬

‫‪119‬‬