Page 107 - SHOSH

‫ברבארכמזתכהמזאובןא||˜˜‪‚ÂË‬‬ ‫‪  ‬‬

‫להכמונבחועתאווייהןמצלננפסתכיםע‪,‬ל רלפאישכוך במשצעילתיןבראכבתיהןהמזומן‪ ,‬ויהכאוןש שיששל‬
‫בהבמרעכרתכה‪.‬הממזוכןאןארפבסעק בשרהכובןת‪,‬הכטנוגבד מאצריבלע אאתותיהואתב שמגבהשנוםם‪,‬הויכ"מהו‬
‫עאכב"רל‪.‬הם שהציל תרח אביו מגהנום‪ ,‬שנא' ואתה תבוא אל‬

‫אבותיך בשלום‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫‪ È‰‬רואים שתוס' ב‪‬אמת‪ ‬ל‪‬מד שניצל תרח מפני ברא‬

‫מזכה אבא ולא מפני שחזר בתשובה‪) .‬ושוב העירוני דגם רמב"ן‬

‫סוף פ' נח כתב כן בשם‪w‬המד‪‬ר‪‬ש‪‬עיי"‪‬ש(‪J .‬‬

‫‪ ÂÂ˙˘ÎÂ‬רבאסיפתרי השחירנבויךנ‪,‬ו איהןגאואןותחיף'ד"באברזכצ"תלהבמנזוחןל לפקידושמיכםל‬

‫כהבמרברךעמבדרכג"תכהבמזשוןאלבהכונזוה‪ .‬אויןהבישאולפטירבוושאיף‪,‬פהומזמונהורתביוממהצרו"יןר‬
‫לשומובאכלבודפריכמלו יזמציו"‪,‬ל והשדמדקדקדקק ליזמהר כלתבורבך בדפוסקואק בלתשווךן הרסביפםר‬
‫"באבברוכתתיך"ה‪,‬מזדוןהו ול"ללא "באעבליך"פ‪.‬ה‪.‬א )למאדרמשכאתןלפיהוות(כ‪.‬יח רש"י דחזר תרח‬
‫בתשובה ובזה זיכה את אביו של תרח נחור‪ ,‬ולכן מוכח דחזר‬
‫תרח בתשובה דאל"ה אברה‪‬ם הי‪ '‬יכ‪‬ול לזכות רק את תרח אבל‬

‫לא את נחור‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫‪ ˙È˘‡Â‬רבה‪] w‬ל'‪ ‬ג‪ ['‬אי‪‬ת‪‬א‪‬וז"ל‪ J:‬א"ר יודן בשם ר'‬
‫לבעאתואאבששבוסאיהבואןהב‪‬תר‪Ò‬חלזשל‪Ù‬צאוכק"‪‬בהלנהת‪.‬באקלננעעחוווש"המאאכיר"‪.‬זלתב"‪.‬הלתושתדאתאיקהבלזובוהראסהיזמבאמכןעלשרנייתבנכאהת"במדולותטכיזוול"ךבתלההג‪,‬בבאלושבןמבלרוהכשםרר‪,‬תובבינהבעומשששיזררויוןשתשמכעעשייישאהמםוילש‬
‫שתקנו‪ÏÂ‬ה‪Î‬ב‡ת‪'Â‬פי ילתש יל"דחייוקחמקיצראת אכזשכירטתיתההדתאוםס'‪,‬לאמדאלמארואממרחזיגר"יןכ‬

‫עאולתו‪.‬תרוחביעשלחהזרויבבאתשוועבלה הנמילסמידם דדללאא מחהמיאיר כטועלימאהאזיכהוזיאמלניןא‬
‫אמםשו לםאבראאמרמםזכאהיןאבמאח‪.‬זירין אותו‪ ,‬אעפ"כ תקנו אותם בברכת‬

‫המזון‪ „ÂÚÂ.‬יש להוסיף דרש"י אזיל לשיטתו‪ ,‬דכתב בפירושו‬
‫כלבהשיופקלעתרהישהללהדתו˙ללד‪,‬שאה˘ט'‪Â‬אחםוכ‪‬רוכ'זל‪‰‬ותכ‪,‬מועיבדולתתאשהיז‪,‬בהןל"ןפלשעלוסכובה"זשקתתלכל‪.‬י"כשלורךואחבוולמאתלתיקןןכוארבתליןודשבמעבילררב‪.‬והםנםבהשחה יעדעורבאאודדבושילדנלויעעאו"םזמל‪,‬מרםרילו"נקכןאנויוןגמו'בלרלפכעהולרנםתוקא‬
‫כדאית‪Â‬א‪ÏÚ‬בכאןו"רחש"יסילמןא הקי'פ"יחכ‪,‬ולולמפנריש ככןמותתקונוס' ושרלמשב"ןמלדכתיורתח‬