Page 109 - SHOSH
P. 109

‫ברוך המקום‪-‬ברבורככהתמהתמנזותןו||˜˜‪‰‚È‬‬            ‫‪  ‬‬

‫‪J Jw  w‬‬

‫‪‡ÂÂ‰ÓÊ‬ל‪‬שוןבשוה"געמ' ]סבי'ע"קזפ"]זדףסעימ'' אע'["ב[‪.‬דמויבמשהבררךש"בארכשתםהכמזתובן‬

‫ובזנ"ול‪:‬סחלפישלש"בבתריחךלהרחכמשנבאראמריההקב"דההאיאתפיהתאאד יםצואה"‪.‬ניחו בג"ע לא‬

‫"ההושיששמניולליידח‪Â‬טטהה‪È‬ו˘אעאולבתגתןלוהדהפקבעאדתפדדיןקםרהוזלתמובעדכבוגלןדשעהאועכנמדלוקןס‪,‬לטרובשרדמוקהלרקכהשלא"שו‪.,‬יןבהייה'"אדר„ובי‪‰,‬לשו‡כו‪È‬מכאערלששפנירבזטגתהןראאדנ"נועדתמןןשגאןומכבמדמרגרעי"יכדןשהשם‬

‫השבמרסכרה עבוללשמוון שהמקדחושץ אלנגון מעבדןרכילםאותהןזן שאהתיו הרעקולםשוכמורליום ובאגיןן‬
          ‫עמדדןג‪,‬ישליהםיותההולדהאםהכלעלההעופלתם הזהוזהבדלוכקלא‪.‬צרכיהן‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫‪ ‡„ÂÏÚÂ‬זנכיתקתישילתיהביןמהואתהדלבשרויןו דההקאדיושיפיםתאהרי)דממשקמרעא כמאיללוא‬

‫דמיצבבירע העכלתוהבפת"ויהזצו(ו דה'זהאללקאיםשייעךל כהאאשדרם עלואשמהר המבכרלכהעץלאהחגרן‬
‫האכאלכילתהאכשל"הר)יברהאפשיתת הב'זוט"כז(ב‪.‬ר אינה בעולם שכבר אכלה‪) ,‬והא‬

‫דדאבפצההאייבלבירכממיגרתלששיהכשמנוא'גרעןןהי‪Â‬תתשחש‡ה"להאהכהאהקכ‪Ó‬מחהאיופלל‪‬וגדדתשאהבתשש"הכובלהעיירצבהתקייכדאונייהאורידבןמןנבעוםייומאבזאתבחסורדששרעהפןיומווכנחררלעלרהיהושסםדארואםגורכובהלולוצנעללאשויירהאשכמסשויברלבמחינברלהלהרו"טתהזפהכג"יאעםגהה‪.,‬ארככוה‪,‬ורול'עתרדיתובהתאמ‪.‬והששאדושיוששנאימהיליהוהכד(בךן‪.‬עאנככיברלדובתואעייןהדתכלשבאהתאהייהפהומלרחולןכתשדתצעלישד"לושוןבוהש‪,‬עהללתץביברדמכראבטהדיהר"כועבנגאלאןלםוהעי‬
‫בשאר‪‰Â‬פי˘ר‪È‬ו‪‬ת‪È‬אובנבישעההחשושבאינוהרהמ"שגמר' ועשומבודאלאסוארה‪.‬רן שליט"א‬
‫פכדבנשהישונלמטוכיןתה‪Â‬ןש‪‰‬ראזלפ‪Ú‬ועיי‪È‬כל‪‬לואיהרניםיושדסיכדשחרהילוךבברהבראגכיע"תפלרבתהבאהרשמזבכלויווןמבתתיהלרא]אךוד"ויףכלדכןעס‪..‬מל' ]ואושכזעלפ"היישב[יטיה"שיךהבאהולמבדמפעאפשרשוובשעהםס'לכשןדש‪.‬האריהוךיהכהלשריורחעעהלהק‬

‫בעל הדרך אמונה זצ"ל‬   ‫ממערןשהה נח"פלח‪‬אשד‪‬שיסבירפ‪‬ור‬  ‫)ח"א עמוד קנ"ב(‬
‫על איזה שאלה בענייני‬
                                                      ‫שהיה פעם עם‬

‫בדיעבד‪,‬‬  ‫‪‬כשךי‪‬שניפ‪‬מ‪‬קו"מאו‪J‬תהךריביגוןצעאידןן‬  ‫בארמכרותלוואהמח"רחאהחדאםמדא‪w‬ותע‪‬הז‪‬רהו‪‬צכ‪‬הל‬
‫יחד עם‬

‫בנימין‪ ȇ˙ÈÚ‰‬בבמרדכבורית רמ'בינבו' ישצכחרךק רדימפןתאעכווביזרצך"לשגבםספהרואאיוצצאר‬

‫בהדחיייעבםד[]‪,‬דףוהקביל"אדו[ משעהיש'ה מזנההגלםחדלשומלרן "שבראיוןך מהעוכאב והבנרווסךחששמלו‬
‫ובבררכותכההזןמתבנלתוש"ו‪,‬ן עהייק"ודש‪.‬ש‪ ,‬וגם אין מעכב שיהיה הודאה על כל‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114