Page 117 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫גדשו את התיאור עד שהיה קשה לה לנפות מתוך הפאתוס את מהלך‬
‫הדברים‪ .‬בניגוד להרגלה‪ ,‬בלי לחשוב מחשבה שנייה‪ ,‬צלצלה אליו‬
‫למשרד‪ .‬כאילו אם היא תבין כרגע מה הוא הרגיש ברגע ההוא‪ ,‬אם‬
‫תצליח להבהיר לו מה באמת הרגיש‪ ,‬משהו שהוא מסתיר מפניה‪,‬‬
‫משהו שהוא מסתיר מפני עצמו‪ ,‬משהו שהוא כה משמעותי לגביו עד‬
‫שהסתרתו או הכחשתו הופכת ל ַח ִיץ ביניהם‪ ,‬כאילו אם את זה היא‬
‫תצליח להבין כרגע‪ ...‬מחו ָיך‪ ,‬מפו ָיס‪ ,‬לא בדיוק מבין את התעקשותה‬
‫הפתאומית לשוחח על כך דווקא כשהוא באמצע ניהול ישיבה‪ ,‬אבל‬
‫מוחמא מעצם התעניינותה הפתאומית בו הבטיח להחזיר לה טלפון‪,‬‬
‫רק שתניח לו עכשיו לסיים את הפגישה‪ .‬למרבה פליאתה הוא באמת‬
‫חזר וצלצל‪ .‬בערב החליטה לא לשוב ולהעלות את הנושא‪ ,‬אבל הוא‬
‫שחזר אליו‪ .‬הקסנטיפה שבה — כן‪ ,‬כמובן שיש בה גם קסנטיפה‪ ,‬יותר‬
‫מכך‪ ,‬לפעמים נדמה לה שדווקא הקסנטיפה היא תקוותה היחידה‬
‫— ובכן‪ ,‬הקסנטיפה קיוותה כנראה לעמת את זיכרונותיו עם תיאור‬
‫"אובייקטיבי"‪ ,‬לתפוס אותו בהעלמה‪ ,‬בכיסוי‪ ,‬בהשכחה‪ .‬לתדהמתה‬
‫קרה ההיפך‪ .‬התיאור בספר הפלמ"ח היה ללא שמות‪ ,‬ללא פירוט‬
‫גיאוגרפי‪ ,‬רק הפאתוס של הקושי ושל הנחישות – ומנש'קה הצמיד‬
‫מיד את השמות לכל הגיבורים האנונימיים ומיקם אותם גיאוגרפית‪.‬‬
‫הוא דיבר על קשיים אובייקטיביים ועל תקלות‪ ,‬על סיירים שטעו‬
‫בניווט ועל העלייה שהייתה אמורה לקחת שתיים־שלוש שעות אבל‬
‫נמשכה כמעט עד עלות השחר‪ .‬גם ההיערכות‪ ,‬בעצם‪ ,‬לא הייתה מי‬
‫יודע מה‪ ,‬הוא הודה‪ ,‬וגם הפיקוד לא היה נקי משגיאות‪ .‬גם לא כולם‬
‫לחמו באותו האומץ‪ .‬מפקדי הפלוגות‪ ,‬למשל‪ ,‬פרט לאסף‪ ,‬תפסו‬
‫מחסה מעבר לרכס‪ ,‬במקום בטוח‪ .‬למעשה אסף היה מפקד הפלוגה‬
‫היחידי שיצא בראש אנשיו‪ .‬מפקד הגדוד בכלל ניהל את הלחימה‬
‫בשלט־רחוק באמצעות מערכת קשר פרימיטיבית‪ ,‬בלי לראות את‬
‫המתרחש‪ .‬היום‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬זה נראה מאוד מוזר‪ ,‬בייחוד כשחושבים על‬
‫המיתוס של "אחַרי"‪ ,‬אבל הוא הרגיש בזה כבר אז‪ ,‬למעשה‪ ,‬אסף הוא‬
‫שהסב את תשומת ליבו לכך‪ .‬גם בין הלוחמים עצמם‪ ,‬רמז ולא פירש‪.‬‬

‫‪117‬‬