Page 112 - 28222
P. 112
מרים איתן
"זה כל כך פשוט ",היה ודאי אומר עכשיו ,זה שכבר איננו גר בביתם,
שכבר איננו מרים אליה את מבטו בקוצר רוח ,מחכה שתתפנה מחדרו
ובו זמנית מחזיק בה בעבותות הוויכוח" ,תחשבי בהיגיון ,רעידת אדמה
היא אמנם תוצאה של הצטברות לחצים במשך תקופה ארוכה ,אבל
ההתפרצות עצמה ,רגע האדמה המזדעזעת ההורסת בהרף עין גשרים
שנבנו בעמל כה רב ,הוא רק רגע קצרצר" ".נכון ",היא הייתה ודאי
עונה לו" ,אבל אני מדברת על איזו היסדקות מתמשכת" ".אז למה את
מתעקשת לקרוא לה רעידת אדמה?" "כי זאת המילה שמבטאת באופן
הקרוב ביותר את מה שאני מרגישה בתוכי" ".מילים נוצרו כדי ליצור
קשר בין בני אדם ,לא בשביל להפריד ביניהם" ".אני יודעת ,לכן אני
מנסה למצוא את המילה המדויקת" ".מרוב התמקדות בחיפוש המילה
המדויקת את מקשיבה כל הזמן רק למתרחש בתוכך" ".אני מקשיבה
לך כל הזמן" ".את לא מקשיבה לי .את מקשיבה כל הזמן לאיזה יצור
שהוא פרי דמיונך ,מדברת איתו בשפה פרטית משלך ,לא מוכנה
להתפנות נפשית ולהבין מה באמת אומרים לך ואחר כך את מתפלאת
שאת כל כך מנותקת" ".אוי ספי" ".אוי אמא— ".
לא .זה עוד לא ספי העצוב ,הכבוי ,שעוזב ,ספי שנואש מן הוויכוח.
ספי ההוא עדיין כאב מדי .עם ספי הזה ,במהלך הביקור ,היא עדיין לא
מצאה שפה .תנועת ידו האלימה שסגרה בפניהם את הדלת כשהגיעו
לבקרו ביום העצמאות ,ו ַה ִגיד שרעד בצווארו — עדיין מפרידים בינו
לבינה .בת הקול הפנימית עדיין בת קולו של ספי האחר .העקשן.
הקשה .הבלתי מתפשר .הנפלא .הנאבק על האמת שלו כפי שהיא
הייתה נאבקת על שלה .מה לא הייתה נותנת עכשיו כדי לשוב לאחד
הוויכוחים המרים האלה ,כשהיא נשענת מבחוץ על מפתן החדר הזה
עצמו ,לא נכנסת לשבת כי הרי רק לרגע עברה ,מעבירה את המשקל
מרגל אל רגל ,נלכדת יותר ויותר בסבך המתעצם של הוויכוח ,דבריו
הקשים מעלים דמעות בעיניה ,וככל שהיא מנסה להבין טוב יותר,
כמו מכונית מתחפרת בבוץ ,היא רק יותר ויותר שוקעת .אבל היא
הרי נגררת .עליה לנסות ולהפריד .להבין מה סיבה ומה מסובב .והיא
112
