Page 111 - 28222
P. 111
מסע העצמאות של חוה
רועדות ומנש'קה נתקל באבן ועף והשתטח על פניו והיא הרגישה
שהדם אוזל מגופה מפחד ועזרה לו להתרומם ,רואה את קילוח הדם
הדק מאפו ,מצפה שהנה־הנה יתפוס אותו קוצר הנשימה המפחיד
של רגעי התרגשות ,והוא לא נתן לה לעזור לו ופנה ישר למכונית,
והם עזבו את המקום ,נוסעים דרומה בלי להגיד מילה נוספת אחד
לשני ,משאירים את הגולן והגליל מאחוריהם כאילו על ידי הסתלקות
מהירה אפשר יהיה למחוק את כל מה שאירע שם ,להכחיש את עצם
הביקור ,והיא ישבה דרוכה יותר מתמיד ,מחזיקה ביד אחת בקצה
המושב ,ידה השנייה תופסת בכל הכוח בידית המקובעת בתקרה,
מפחדת שהנה־הנה תתפרץ ההכחשה באקט של אלימות ,וכך נסעו
אולי שעתיים בלי לדבר זה אל זו מילה וחצי מילה ,עד שמנש'קה אמר,
"ידעתי שלא היינו צריכים להיכנס אליו היום ",אבל באותן שעות
בבוקר יום החג כל זה עוד לא קרה .אז הם עוד טרם ביקרו אצל ספי.
אפילו לעמק נפתלי ,מול הגגות המאדימים של מלכיה הם עוד טרם
הגיעו .באותן שעות לא היחסים עם ספי הם שכל כך הטרידו אותה.
לא תחושת כישלונה כ ֵאם הזינה את חרדתה ההולכת וגוברת .החרדה
בהחלט הייתה כבר שם ,ואי־השקט הלך והשתלט עליה כבר אז תוך
כדי הנסיעה השתוקה .כי ממש תוך כדי ההשתאות על יפי המראות,
בעוד הכביש מתערסל בין חלקות הירק הקטנות ,עוד לפני שהגיעו
לצהוב ,באיזה רובד אחר ,כססה בה כבר הידיעה שהשקט אינו אלא
מראית עין מן החוץ ,מן המכונית הממוזגת המחליקה מעדנות על
הכביש המחודש ,לאחר ארוחת בוקר דשנה במלון ארבעה כוכבים,
ושבמקום להי ָק ֵסם מן הציוריות של העמל המפרך היא הייתה צריכה
לשאול מדוע אין גם להם טרקטורים ,ושיטות עיבוד מתקדמות ,ורמת
חיים נאותה .ושמתחת לשלווה האדמה רועדת.
"מאז שאני זוכר אותך ,אצלך האדמה רועדת ",ספי ,אליה ,שוב
ושוב ,בחילופי דברים שהיו מתחילים תמיד כשיחה ידידותית מתוך
הרחבת הדעת ונהפכים עד מהרה לוויכוח מר שהיה רודף אותה אחר
כך שעות על שעות" .את לא מרגישה כמה הלוגיקה שלך עקומה?"
111
