Page 41 - 28222
P. 41
ביקור בתיאטרון
כשהיה א' בבית הייתה בדידותה סמויה ,אך מכרסמת מבפנים .משנסע,
איימה לצאת מן המחשכים ולהתפרץ בגלוי .השבוע נתמשך זה כבר
והפך לשלושה ,מכתבים לא הגיעו ,וידידים טובים החלו להתעניין.
אל פריסות השלום של בני המשפחה התגנב צליל נוסף ,מרחם.
ואילו בקרבה הלכו הרחמים העצמיים הלוך והתכווץ ,הלוך והתגבש,
למעין אגרופים קמוצים .לא תיתן .חוש פנימי של עמידה על המשמר
החל יוצק תוקפנות חדשה למערכת ההססנית של הימים האחרים.
שוב לא נתנה לקולה להסגירה בטלפון — ענתה באדישות מעושה,
בחביבות גוברת או בעליזות חסרת דאגה ,על כל השאלות .פתאום
חשבה שאחרות מדברות כך תמיד .פתאום הבינה עד כמה הגבירה
את בדידותה עד עתה ,ביוצרה סביבה מעין חומה בלתי נראית ,מעין
מעטה של שלמות סגורה .חסר היה אותו צליל לוואי חמקמק ,מתגרה,
מזמין ומתריס .החלה יוצאת בערבים .עם זוגות של ידידי המשפחה —
וגם לבד .באדישות מעושה לחצה על דוושת הגז במכונית — ולו גם
התגנב רעד קל אל כף רגלה המגבירה מהירות — תתרגל .אין ברירה.
חזותה בעד החלון נראתה נאה ושלווה .חשה זאת במבטי הגברים
בעת ההמתנה הצפופה ברמזור .אדום־צהוב־ירוק ,והמכונית מסתערת
בביטחון ובעוצמה קדימה ,בתאוצה נפלאה ,פוערת את המרחק בינה
לבין המכוניות האחרות ,ההולכות וקטנות במראה.
אינה מכירה את העיר .רגילה להיות שעונה ברפיון במושב הימני,
שקועה בהרהוריה ,או מנסה להבקיע מפעם לפעם את מחסום הריכוז
41
