Page 38 - 28222
P. 38

‫מרים איתן‬

‫"אין שום קשר בין מין לבין אהבה! כל גבר שרואה אישה יפה‬
                    ‫רוצה לשכב איתה‪ .‬אז מה? אז הוא אוהב אותה?"‬

‫מאיפה מתחילים? הוא אורח הכבוד‪ .‬אשתו‪ַ ,‬מ ְבחינה שלי במבט‬
‫חטוף‪ ,‬יושבת זקופה‪ .‬עור כתפיה שזוף וגמיש‪ ,‬אינו מעיד על גילה‪.‬‬
‫אבל כמתנת בעלה לכבוד עשרים וחמש שנות נישואיהם — כך‬
‫ס ּו ַּפר לה קודם — ביקשה שיתרום למעון‪ .‬אף אחת מבין הנוכחות‬
‫אינה מישירה אליה מבט‪ .‬המנהלת שולפת קופסת סיגריות‪ .‬מציעה‬
‫לאורחות‪ .‬מדליקה לעצמה‪ .‬הסגנית‪ ,‬בקול מאוד מאופק‪ ,‬בשליטה‬
‫עצמית מלאה‪ ,‬מנסה שוב‪" .‬במקרים הקיצוניים שמגיעים אלינו‪,‬‬
‫אתה מבין‪ ,‬במקרים האלה לפעמים לנשים כלל לא ברור שמין אינו‬
‫בהכרח כואב ומשפיל‪ .‬יתאר נא לו‪ ,‬לפעמים הן כבר שכחו‪ ,‬לפעמים‬
‫הן אף פעם לא גילו שמין יכול להיות מענג‪ ,‬שהוא יכול להיות כרוך‬
‫בהתחשבות‪ ,‬באחריות‪ ,‬בחיבה‪ ,‬שהוא עשוי אפילו לחזק את קשר‬

                                          ‫הנישואים‪ ,‬כמו שאהבה‪"...‬‬
‫"מה שמחזיק נישואים איננו מין וגם לא אהבה‪ ",‬הוא קוטע אותה‬
‫בגסות‪ .‬לא‪ .‬הוא לא צועק‪ .‬הוא פשוט קובע עובדה‪" .‬מה שמחזיק‬

                                                  ‫נישואים זה כסף‪".‬‬
‫אפשר כבר לקחת אוויר? להרים בזהירות את הראש? להציץ‬
‫מסביב? הקירות במקומם‪ .‬התמונות גם‪ .‬גם הן כאן‪ ,‬כולן‪ ,‬מגיחות‬
‫בהיסוס‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬המנהלות‪ ,‬הארצית והמקומית‪ ,‬הגזברית‬
‫והמלווה‪ ,‬כבר אינה בטוחה בדיוק מי היא מי‪ ,‬ואם הבית‪ ,‬והמתלמדת‪,‬‬
‫והסגנית הנדהמת שהושתקה‪ ,‬שמונה נשים מוכות אלם‪ .‬וגם אשתו‪,‬‬
‫בשמלה בהירה‪ ,‬סרט תחרה תוחם את ה ִמ ְפתח המרומז של שדיה‪ .‬עורק‬
‫לא נע על חלקת צווארה‪ .‬עגיליה יציבים‪ .‬עד כמה שיכלה להבחין‬

  ‫שריר לא זז בפניה‪ .‬אל מעבר לקו האף לא העזה להרים את מבטה‪.‬‬

‫כשיצאה אחר כך החוצה‪ ,‬נהדפת בחוזקה על ידי מכות הרוח ששינתה‬
‫כיוון ובאה מלוחה ולחה מן הים‪ ,‬מיהרה אחת ממלוות הפמליה‬

                                                          ‫בעקבותיה‪.‬‬

                                ‫‪38‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43