Page 35 - 28222
P. 35
מסע העצמאות של חוה
שלה באמצע הלילה .בהתחלה לא הסכימו לקבל אותה פה ,דיברו
על קווים אדומים ,אין לנו כאן תנאים לכל כך הרבה ילדים ,זאת אני
שנאבקתי בשבילה ",לקול הרצוץ נמזג עכשיו גם כעס" ,אני ארגנתי
הכול .אני ליוויתי אותה לחדר הלידה .אפילו את הברית ,אפילו את
השם – הלוואי שלפחות את זה היא הייתה עושה בעצמה — היא כבר
הייתה מוכנה להתחיל לבנות לה חיים חדשים עד שבאה התפארת
הזאת —״
"גלוריה ,את מתכוונת".
"כן .האינטליגנטית הזאת .קוראת ספרים .מהיום שהיא כאן —״
"איך הן מתפרנסות בכלל ,אחר כך ,בעצמן?" נפלטה פתאום
מפיו של החלק האחר שאלה קנטרנית ,בעוד שלי עצמה צופה בפלא:
לחייה של אם הבית עדיין רטטו ,הפה עדיין נפער ונסגר כפיו של
דג ,אבל הראש כבר התחיל לחזור למצבו הקודם — מזדקף ,מסתובב
תשעים מעלות לשמאל וחוזר מאה ושמונים מעלות ימינה ,כאילו
הייתה משמנת אותו על ציר .שתי כפות ידיה לפתו את חז ּה הדשן
והחזירו לו את עגלוליותו ,אחר כך הידקה את המותניים כלפי מטה
כמו צרה מחדש את גופה ,ואז הזדקפה ,התמלאה אוויר ,וקולה ,שעוד
היה סדוק בתחילה ,הלך ותפס ביטחון" ,מאוד בצמצום ,כמובן ,קצת
ביטוח לאומי ,עבודות לא מקצועיות ,ברור שזה קשה ",עד ששב אל
עצמו ,ובצליל המתכת הקר והמוכר קראה כמעט בצעקה" ,ולנו קל?!
את חושבת שלנו קל?!"
הקירות חזרו לקרטע .השולחן חג .שלי אחזה בכוח במשענת הכיסא
ועצמה את עיניה ,מנסה להחזיר את שיווי משקלה .מה היא עושה
כאן? מה יש לה לומר להן? מה היא באמת יודעת עליהן? מה היא
באמת יודעת על עצמה? מתי עמדה באיזשהו מצב דומה?
חלקה החיצון כמו נעשה שקוף ,התפוגג ,והיא עצמה — היא
עצמה — שלי הרגישה שהיא שוקעת אל מעין מקום שכבר הייתה בו
פעם .היה חם מאוד והיא נהגה במשאית הגדולה של ברוך .מיטלטלת
35
