Page 30 - 28222
P. 30
מרים איתן
להזהיר את גלוריה ונכנסה זה עתה כולה סמוקה ונרגשת ,אפילו היא
נראית היום במיטבה.
"רציתי לשאול ,בקשר לגלוריה ",אם הבית אל המנהלת.
"רגע ,רגע ,תנו לי לגמור".
"סליחה ,אבל זה בקשר לגלוריה .את יודעת ,היא טלפנה עכשיו
לבעלה של ברכה"...
"אבל הרי על זה בדיוק אני מדברת .הזהרתי אתכן מראש .אנחנו
יכולות לצפות שעוד הערב בעל ,גיס ,אח ,מישהו יופיע .מישהו
ישתולל .את כבר יכולה להכין את המשטרה".
את הנשים היה לה קושי לרכז .אהובה ומזל ויפה כבר חיכו לה אמנם,
לחוצות זו אל זו כדרכן ,אבל כיסאות העץ הנוקשים ,שבעה או שמונה
כיסאות זקופי משען שהוצבו בחצי גורן אל מול הספה ,גודשים את
החדרון ,עדיין עמדו ריקים .כיסאה של זוהר שוב עמד ריק ,ולכך
בעצם הייתה מוכנה .אבל גם ויקטוריה לא הייתה .וויקטוריה ,הו,
ויקטוריה זה כבר דבר אחר .סבתה ויקטוריה המטופחת .ראש השיבה
שלה האומר כבוד .נוכחותה המסוככת .סיפור ההצלחה של המעון.
שיער מחומצן בולט ,פרוע מתחת לתחבושת ,צלקת טרייה מעל
לשפה העליונה ,כף יד ימין סוגרת בכוח על כף יד שמאל ושתיהן
יחד מהדקות אל הגוף חלוק ישן שפרחיו דהו — כך ראתה אותה
לראשונה .נלחצת אל המשקוף ,עיניה עוקבות בדריכות אחר כל
יוצא ובא .משותקת מפחד .חיה נרדפת שהציידים סגרו עליה .הייתה
זאת הפעם הראשונה ששלי ראתה חו ָסה טרייה .מישהי שזה עתה
הגיעה .כמעט שנה עברה מאז ,אבל היא זוכרת כמו היה זה אתמול.
ויקטוריה עמדה במסדרון ,נטועה כמאובנת ,חוסמת קצת את המעבר.
שלי צעדה לקראתה ,מניחה שהחדשה תסור הצידה ותניח לה לעבור,
אולי תחייך לשלום .אבל ההיא המשיכה לעמוד שם ,משופדת ,פולחת
אותה במבטה .היא זוכרת את הזעזוע ,כאילו חזתה במשהו אסור,
ואיך השפילה את עיניה ,מניחה לזו שמקרוב באה הזדמנות ל ַמ ֵסך,
30
