Page 27 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫בטרם הייתה לה שהות להחליף מילה עם הרופא‪ .‬מנסה לפענח‪.‬‬
‫איכות הלא־נאמר‪ .‬להתביית על מבטים סגורים‪ .‬שכן כאן בפנים‪,‬‬
‫מעבר למחסומים‪ ,‬מעבר לגליל התיל הדוקרני שנמתח ליתר ביטחון‬
‫מעל לסורג הברזל‪ ,‬מעבר לשברי הזכוכית המחודדים שקובעו‬
‫במרומי גדר הבלוקים המוגבהת‪ ,‬כאן הוסרו דלתות מיותרות‬
‫מציריהן‪ ,‬משטחי שינה משפחתיים הוצבו אלה בצד אלה‪ ,‬ורק טווח‬
‫הינף זרוע של אוויר שקוף מפריד בין לבין‪ .‬אם וילדיה‪ .‬אם וילדיה‬

‫בתוך חלל חשוף‪.‬‬
‫אבל משהו היום — מהו שהיום —‬
‫פעוט באף נוזל ניצב במרכז המסדרון‪ ,‬התבונן בה בשתיקה‪.‬‬

‫"איך קוראים ל ָך‪ ",‬ניסתה‪.‬‬
‫שתיקה‪.‬‬

‫"של מי אתה‪ ,‬חמוד? מי אמא שלך?"‬
‫שתיקה‪.‬‬

‫את הפעוטים איננה מכירה‪ ,‬אף לא תוכל לשייכם לאם זו או‬
‫אחרת‪ .‬אפילו את משך שהותם כאן איננה יכולה לאמוד‪ .‬ה ִאם נדמה‬
‫לה‪ ,‬או הם‪ ,‬שלא כ ִאמותיהם‪ ,‬אינם משתנים כאן‪ ,‬אינם ַמשילים את‬
‫החרדה‪ ,‬אינם נפתחים‪ ,‬אינם מתיידדים‪ ,‬נותרים אחרי חודש או אחרי‬
‫חצי שנה כמו ביומם הראשון‪ ,‬מבוהלים‪ ,‬בבגד לא־להם‪ ,‬בעיניים‬
‫ריקות? ילדים לא סקרנים‪ ,‬חשבה‪ ,‬שאינם שואלים למה‪ ,‬שאינם‬

‫מחייכים לעולם‪.‬‬
‫אבל לא‪ .‬זו היא‪ .‬באנטנות של פעוטים‪ ,‬הם חשים בזרותה‪ .‬מואילה‬
‫להופיע אחת לשבוע‪ .‬משאירה את המכונית מעבר לפינה‪ .‬בתדהמה‬
‫גילתה בנהיגתה צפונה לאחר הפגישה הראשונה‪ ,‬תוך שהיא מעבירה‬
‫שוב את תריסר המשתתפות לנגד עיניה‪ ,‬זוג עיניים שחורות ניבט‬
‫אליה ֵמ ֵחיקה של אחת הנשים‪ ,‬והוא מתבונן בה בדממה‪ ,‬ללא מילת‬
‫התייחסות מצידה‪ ,‬במשך כל השעתיים של קיום הסדנה‪ .‬בפגישה‬
‫הבאה ניסתה לתקן את המעוות‪" .‬אני נורא מצטערת‪ .‬הייתי כל כך‬
‫מרוכזת שלא הבחנתי בבנ ְך‪" ",‬בני?" "כן‪ .‬התינוק שהחזקת במשך‬

‫‪27‬‬