Page 22 - 28222
P. 22
מרים איתן
מכות רוח החלו פורמות את שמיכת האבק .בקרעים הבזיקו קטעי
דיונות .השחירו צמחי חולות .פיסות ים .ארובות .שוב דיונות —
ופרוור פתאומי .עיר פיתוח דרומית ביום סופת חול .מתוך האבק,
בלב הלא־כלום ,גושי שיכונים .גוש של שלוש קומות — הכרכובים
מעוגלים ,מגיני הכביסה באפור .ליד השיכונים גוש של רבי־קומות,
הכרכובים שטוחים ,המגינים בכחלחל .דודי שמש בשורות .קולטי
שמש בזוגות .ברביעיות .בשמיניות .הכול בקווים נקיים ,ישר משולחן
המתכנן .לפתע שלישיית בתים בעלי אשנבי סערה עגולים ,כשלוש
אוניות שעלו על שרטון .הולכים בגדול .כבישים רחבים .איי תנועה
מטופחים .צמתים מפוספסים .ומרחבים .אבק ומרחבים .בין שכונה
לשכונה שטחי בור .דיונות .תנופת בנייה רבה שנקטעה באמצע.
שדרה חגיגית ,רבת־מסלולים ,מרומזרת ,משתרעת רחבה בין ריק
לריק .ופתאום בלימה .מכאן והלאה דיונות .כאילו נגמרו למישהו
גזרי הקרטון .רק טור עמודי תאורה כפולי זרועות עוד ממשיך סומא
אל לב הדיונות ,עד שהוא אובד שם ,באובך ,כציור פרספקטיבה הזוי.
ֶשלי האטה את נסיעתה .כבר היא כאן ,והנשים בוודאי כבר מחכות לה.
אהובה ומזל ויפה לחוצות כבר ודאי זו אל זו בפינת הספה .בגופיותיהן
הצבעוניות ,במכנסוניהן הקצרצרים ,בגון הקלל של שיזפונן הטרי —
מישהו תרם כרטיסי כניסה לבריכת השחייה – אפשר כמעט לחשוב
שאלו תלמידות בחופשהַ .להגן כה עליז .ציפורני רגליהן משוחות לכה
ורודה .רק קרבתן המוגזמת זו אל זו ופלטי שיחתן "איזה כיף ,קיבל
שנה בפנים ",מזכירים :לא תלמידות .לא חופשה.
ממול ,שקטה מאוד ,בכיסוי ראש ,עם או בלי אחד או יותר מילדיה,
ברכה .לידה ,אבל נבדלת ,תופסת מחסה מאחורי פוני שחור המכסה
כמסך את עיניה ,אורבת אורלי .לאחרונה ,הבחינה שלי ,כמו לא
בכוונה ,הופיעה בשיערה פסוקת ,קווצה אחת הופשלה לפעמים אל
מעבר לאוזן ,ומתוך הסדק שנבעה ,מפעם לפעם ,בזהירות ,בהיסוס,
לרגע קצר ,העז להפציע מבט.
22