Page 22 - 28222

‫מרים איתן‬

‫מכות רוח החלו פורמות את שמיכת האבק‪ .‬בקרעים הבזיקו קטעי‬
‫דיונות‪ .‬השחירו צמחי חולות‪ .‬פיסות ים‪ .‬ארובות‪ .‬שוב דיונות —‬
‫ופרוור פתאומי‪ .‬עיר פיתוח דרומית ביום סופת חול‪ .‬מתוך האבק‪,‬‬
‫בלב הלא־כלום‪ ,‬גושי שיכונים‪ .‬גוש של שלוש קומות — הכרכובים‬
‫מעוגלים‪ ,‬מגיני הכביסה באפור‪ .‬ליד השיכונים גוש של רבי־קומות‪,‬‬
‫הכרכובים שטוחים‪ ,‬המגינים בכחלחל‪ .‬דודי שמש בשורות‪ .‬קולטי‬
‫שמש בזוגות‪ .‬ברביעיות‪ .‬בשמיניות‪ .‬הכול בקווים נקיים‪ ,‬ישר משולחן‬
‫המתכנן‪ .‬לפתע שלישיית בתים בעלי אשנבי סערה עגולים‪ ,‬כשלוש‬
‫אוניות שעלו על שרטון‪ .‬הולכים בגדול‪ .‬כבישים רחבים‪ .‬איי תנועה‬
‫מטופחים‪ .‬צמתים מפוספסים‪ .‬ומרחבים‪ .‬אבק ומרחבים‪ .‬בין שכונה‬
‫לשכונה שטחי בור‪ .‬דיונות‪ .‬תנופת בנייה רבה שנקטעה באמצע‪.‬‬
‫שדרה חגיגית‪ ,‬רבת־מסלולים‪ ,‬מרומזרת‪ ,‬משתרעת רחבה בין ריק‬
‫לריק‪ .‬ופתאום בלימה‪ .‬מכאן והלאה דיונות‪ .‬כאילו נגמרו למישהו‬
‫גזרי הקרטון‪ .‬רק טור עמודי תאורה כפולי זרועות עוד ממשיך סומא‬
‫אל לב הדיונות‪ ,‬עד שהוא אובד שם‪ ,‬באובך‪ ,‬כציור פרספקטיבה הזוי‪.‬‬

‫ֶשלי האטה את נסיעתה‪ .‬כבר היא כאן‪ ,‬והנשים בוודאי כבר מחכות לה‪.‬‬
‫אהובה ומזל ויפה לחוצות כבר ודאי זו אל זו בפינת הספה‪ .‬בגופיותיהן‬
‫הצבעוניות‪ ,‬במכנסוניהן הקצרצרים‪ ,‬בגון הקלל של שיזפונן הטרי —‬
‫מישהו תרם כרטיסי כניסה לבריכת השחייה – אפשר כמעט לחשוב‬
‫שאלו תלמידות בחופשה‪ַ .‬להגן כה עליז‪ .‬ציפורני רגליהן משוחות לכה‬
‫ורודה‪ .‬רק קרבתן המוגזמת זו אל זו ופלטי שיחתן "איזה כיף‪ ,‬קיבל‬

‫שנה בפנים‪ ",‬מזכירים‪ :‬לא תלמידות‪ .‬לא חופשה‪.‬‬
‫ממול‪ ,‬שקטה מאוד‪ ,‬בכיסוי ראש‪ ,‬עם או בלי אחד או יותר מילדיה‪,‬‬
‫ברכה‪ .‬לידה‪ ,‬אבל נבדלת‪ ,‬תופסת מחסה מאחורי פוני שחור המכסה‬
‫כמסך את עיניה‪ ,‬אורבת אורלי‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הבחינה שלי‪ ,‬כמו לא‬
‫בכוונה‪ ,‬הופיעה בשיערה פסוקת‪ ,‬קווצה אחת הופשלה לפעמים אל‬
‫מעבר לאוזן‪ ,‬ומתוך הסדק שנבעה‪ ,‬מפעם לפעם‪ ,‬בזהירות‪ ,‬בהיסוס‪,‬‬

‫לרגע קצר‪ ,‬העז להפציע מבט‪.‬‬

‫‪22‬‬