Page 20 - 28222

‫מרים איתן‬

‫וברוך‪ ,‬נשארים קפואים‪ .‬מתי לאחרונה חיבק אותה באופן ספונטני?‬
‫מתי חיפש באמת את קרבתה?‬

‫בסופו של היסוס החלה צועדת בערב ההוא לקראת המכונית ואז‬
‫הזדקפה הדמות בתנועה פתטית‪ ,‬שלפה ממחטה דמיונית מכיס‬
‫המקטורן‪ ,‬פיתחה את קיפוליה בהינף קצר‪ ,‬וברפרוף נמרץ‪ ,‬נוגעת‬
‫לא נוגעת‪ ,‬מחתה בה את קדמת המכונית המבהיקה‪ .‬אחר כך פתח‬
‫לרווחה את דלת מושב הנהג‪ ,‬ובידו השנייה‪ ,‬תוך קידה מודגשת‪,‬‬
‫החווה תנועת הזמנה‪ .‬האם הכין סצנה זאת מראש כדי לחפות על‬

‫המבוכה?‬

‫מכל מקום כך שב ברוך הביתה‪ ,‬וכך הגיש לה מתנה‪ .‬אחר כך הבחינה‬
‫במזוודותיו‪ .‬ובארגז החום‪ .‬ובטלוויזיה הקטנה‪ .‬וגם למדה‪ :‬הסתיים‬
‫הפרויקט בצפון‪ .‬מפסיקים להחזיר לו את שכר הדירה‪ .‬גם מכונית‬
‫השירות איננה עומדת עוד לרשותו‪ .‬מעכשיו יגור שוב בבית‪ .‬יזדקק‬
‫למכונית הגדולה‪ .‬מכספי הפיצויים קנה לה את הקטנה‪" .‬רק חצי שנה‬
‫בחברת השכרת רכב ותאונה קלה או שתיים — מכונית כמעט־כמעט‬

‫חדשה‪".‬‬
‫ועוד למדה‪ :‬הם השלימו עשרים וחמש שנה "יחד"‪ ,‬והוא יעשה‬

‫לה מסיבה‪.‬‬

‫את צפירת האזהרה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא שמעה‪ .‬אבל איזה צל — היא הרימה את‬
‫עיניה אל סביבותיה ולהרף עין לא הבינה מה קורה‪ .‬מכוניות דוחקות‬
‫היו בה מהצד ומאחור‪ ,‬קרובות־קרובות‪ ,‬גופן כמעט מתחכך בשלה‪,‬‬
‫פנסיהן רושפים‪ ,‬מכוניות נוספות מאחוריהן‪ ,‬שיירה עצבנית שלמה‪.‬‬
‫לחצה גז — ללא הועיל‪ .‬המרחק לא נפער‪ .‬הציצה במד המהירות —‬
‫המחוג אינו זז‪ .‬צל צילה של פאניקה‪ .‬תנועה אינסטינקטיבית ימינה‬
‫— לברוח מן האיום — והמכונית קרטעה כמטורפת על אבני השפה‪.‬‬
‫פתאום תפסה‪ :‬המזגן‪ .‬מעלה קל‪ ,‬בלתי נתפס‪ ,‬וכבר אין כוח למנוע‪.‬‬

‫‪20‬‬