Page 24 - 28222

‫מרים איתן‬

‫ומפני שאלכוהול עושה אותו אלים אז היא כבר מעדיפה לתת לו סם‪,‬‬
‫ואז אהובה‪ ,‬כן זאת הייתה אהובה‪ ,‬ששאלה באיבה‪" ,‬תגידי‪ ,‬באופן‬
‫נורמלי‪ ,‬כמה זמן זה אמור לקחת‪ ",‬והיא‪ ,‬כדרכה‪ ,‬ניסתה לרכך ואמרה‬
‫שזה תלוי‪ ,‬ואהובה לא ויתרה ואמרה‪" ,‬קראתי שחמש־עשרה דקות‪ ,‬אז‬
‫תגידי‪ ,‬זה נורמלי שלושת־רבעי שעה?" והיא שוב ענתה שזה תלוי‪ ,‬ואז‬
‫אהובה‪ ,‬כיורקת מילים מלובנות‪ ,‬בזעם‪ ,‬בייאוש‪ ,‬לחשה‪" ,‬ושתי שעות‪,‬‬
‫תגידי‪ ,‬זה נורמלי שתי שעות‪ ",‬ואורלי‪ ,‬שישבה תמיד שקטה מאוד‬
‫מאחורי מסך שיערה השחור קמה פתאום‪ ,‬תפסה את פיה בכף ידה‬
‫ורצה החוצה‪" ,‬להקיא‪ ",‬הסבירה לינדה בשקט בין נשיפת עשן אחת‬
‫לשנייה‪" ,‬כל פעם שמדברים על זה היא רצה להקיא" — האם היה זה‬
‫אז‪ ,‬בפגישה ההיא‪ ,‬שזוהר נעצה בה בתחינה זוג עיני איילה ענקיות‪,‬‬
‫שואלת כמעט בלא קול‪" ,‬מוכרחים? ובלי זה אי אפשר‪ ,‬פשוט להיות‬

‫ידידים?"‬

‫הו חבצלת השרון! הו ילדה יפה שלי! הו שושנת העמקים! השבעתי‬
‫אתכן בנות ירושלים — המכונית מחליקה עכשיו בנסיעה איטית בתוך‬
‫השכונה‪ ,‬מנתרת על פני המהמורות שלא תוקנו מן החורף שעבר —‬
‫השבעתי אתכן בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה אם תעירו‬
‫ואם תעוררו — המשיכו השורות להדהד בראשה בשעה שניתבה את‬
‫מכוניתה בזהירות בין צעירה דוחפת עגלת תינוק לבין שקע גדול‬
‫שנפער בכביש המוזנח — אם תעירו ואם תעוררו — עד ש ֶתחפץ — עד‬

‫ש ֶתחפץ — עד שתחפץ —‬

‫"היא לא באמת אישה מוכה‪ ",‬המנהלת קבעה‪" .‬היא רק מנצלת אותנו!‬
‫היא פשוט לא בשלה! היא פשוט רצתה קצת לנוח! תראו‪ ,‬היא עוד‬
‫תיקח את התינוקת ותחזור לביתה!" אבל עיני האיילה המתחננות‬
‫האלה של זוהר ממשיכות לרדוף אותה בלחשן המבוהל‪" ,‬ובלי זה אי‬

‫אפשר? אי אפשר?"‬
‫בקושי מלאו לזוהר שבע־עשרה‪ .‬אז שמעי‪ ,‬יפתי‪ .‬אפשר! אפשר‬

‫‪24‬‬