Page 21 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫או מיזוג או מהירות‪ .‬בתנועה מבוהלת כיבתה את המזגן‪ ,‬אנחת יציאת‬
‫האוויר כריאות מתרוקנות‪ ,‬והמכונית זינקה קדימה‪.‬‬

‫החלל הפנימי נשאר חסר נשימה‪ .‬אוויר נעתק‪ .‬למשך כמה‬
‫רגעים הצליחה ל ַשמר עוד את חזיון הערפל הגשום‪ ,‬את המדרונות‬
‫המיוערים ואת עמקי התבואה המוזהבת — רק למשך כמה רגעים‪.‬‬
‫מחנק‪ .‬אובך מחליא‪ .‬אבק מלוא רוחב העיניים‪ .‬אין אופק‪ .‬רק אבק‪.‬‬
‫נגרס בין השיניים‪ .‬מגרד בגרון למרות החלונות הסגורים‪ .‬מעטה צמר־‬
‫גפן אפור־צהבהב שעלה מן המדבר ונפרש כשמיכה על פני המרחב‬

‫השטוח אטם את הכול‪.‬‬
‫ֶשלי הנמיכה מעט את השמשה‪ .‬משמאלה‪ ,‬ממש מתחתיה‪ ,‬התגעש‬
‫המנוע‪ ,‬בולע את המוזיקה‪ .‬היא כיבתה גם את המקלט והנמיכה לגמרי‬
‫את השמשה‪ .‬הכביש‪ ,‬נוהם ושואג‪ ,‬פרץ פנימה‪ .‬מלפניה התעקשה‬
‫משאית ענק בעלת מטען כפול לעקוף מכלית דלק אדירה‪ .‬מאחוריה‬
‫צפרה טרנזיט מסחרית בחוסר סבלנות‪ .‬מימינה‪ ,‬ברום מושב פנורמי‪,‬‬
‫מלכ ּו חזה שעיר‪ ,‬גופייה‪ ,‬זוג ידיים כבדות על ההגה — הראש חרג‬
‫משדה ראייתה‪ .‬עכשיו‪ ,‬ברדיו ובמזגן כבויים‪ ,‬כל מעייניה בכביש‪,‬‬
‫רכונה במאמץ על ההגה‪ ,‬עיניה כשני סדקים צרים מתאמצות לחדור‬
‫מבעד לאבק‪ְ ,‬לב ּושה הרענן מסתאב ונדבק לגופה‪ ,‬בתי שחייה חמוצים‪,‬‬
‫חולפת על פני מכונות הענק הנוהמות לצידה‪ ,‬גומעת מרחקים — והיא‬

‫דוהרת דרומה‪.‬‬
‫בתקופה שעבדה‪ ,‬היא זוכרת‪ ,‬כשניסתה לעמוד על רגליה שלה‪,‬‬
‫הייתה מגיעה בסוף היום לגמרי סחוטה לסופרמרקט‪ ,‬וכשהייתה‬
‫ממתינה בתור לקופה‪ ,‬ניצבת בין דמויות אפורות כמוה‪ ,‬ככל שהיו‬
‫דהויות יותר‪ ,‬יותר חשה קרבה‪ .‬כאילו גם העייפות אינה אלא איזה זן‬
‫של אינטימיות‪ .‬ידעה — גם זה סוג של יחד‪ .‬מין אחווה‪ .‬אבל הילדים‬
‫שהיו חוזרים מבית הספר אל בית ריק ומוזנח ומחממים להם בעצמם‬
‫איזו נקניקייה לארוחת צהריים‪ ,‬הם הרי אלה שמשלמים בסוף את‬
‫המחיר‪ ,‬אמרה לעצמה ונסוגה‪ ,‬חוזרת אל חייה כפי שהם‪ .‬מאז היא‬

‫עובדת רק בהתנדבות‪ .‬רק בזמן ובמקום שבאמת נוחים לה‪.‬‬

‫‪21‬‬