Page 26 - 28222

‫מרים איתן‬

‫לצעוד לאורך גדר בלוקים שהוגבהה לכדי חומה‪ .‬לבסוף סורג ברזל‬
‫עבה‪ .‬שער בדגם זהה מובלע בסורג — זר לא יבחין‪ֶ .‬שלי השחילה את‬
‫ידה מבעד לסורג‪ ,‬לחצה בכוח על כפתור סמוי‪ ,‬צליל גרירת רגליים‪,‬‬
‫חילופי שאלות‪ ,‬אוושת הזמזם — וידית הברזל הכבדה‪ ,‬כבמכלאה‪,‬‬
‫נעתרה ללחיצה‪ .‬היא חצתה את המחסום והשער נטרק אחריה בצליל‬

‫אטום‪.‬‬

‫"שלא תעזי‪ ,‬גלוריה‪ ,‬את שומעת‪ ,‬שלא תעזי‪ ",‬מן הקצה המרוחק‪,‬‬
‫כמעט בצעקה‪ ,‬נשמע קולה של אם הבית‪.‬‬

‫"אני מזהירה אותך שוב! זה לא עניינך!" כהקשות גונג‪ .‬מכה אחר‬
‫מכה‪.‬‬

‫ֶשלי מצמצה בעיניה המסרבות להסתגל‪ .‬באפלולית המסדרון‪ ,‬על‬
‫רקע אור היום שבקע מן המטבח‪ ,‬מכיוון האזהרה המשתלחת‪ ,‬צללית‬

‫מעורפלת התקרבה במהירות‪.‬‬
‫"ואל תנסי להתחכם‪ ",‬התפשט איום נוסף בחלל המפולש‪ ,‬פרץ‬
‫אל חדר האכילה‪ ,‬הצטמרר להרף עין בכתפיה של קבוצה דמומה‬
‫שהייתה מרוכזת בפינה‪ ,‬ושטף הלאה אחר הדמות העיקשת שחלפה‬
‫על פני שלי בצעדים נמרצים‪ .‬אותו ראש מאפיר‪ .‬אותה יד מגובסת‬
‫נתונה עדיין במשולש בד בהיר‪ .‬בצידי הפה אותם חריצים‪ ,‬כשני‬
‫סימני קריאה צרובים בבשר‪ .‬אבל משהו לא התיישב‪ .‬לא‪ .‬לא הגבס‪,‬‬
‫כך בדיוק נראה גם בשבועות הקודמים‪ .‬גם לא המשקפיים‪ ,‬יוצאי‬
‫דופן כאן ככל שיהיו‪ .‬משהו אחר‪ .‬משהו בהתנהגות הכללית‪ .‬אולי‬
‫היד השנייה‪ ,‬חדת הפרקים‪ ,‬שסגרה בהחלטיות כזאת על ארנק נשים‬
‫קטן‪ ,‬ואולי‪ ,‬אין ספק — הצעידה‪ .‬צעד נחוש ומהיר‪ .‬כאילו איננה‬
‫מוכנה לשמוע‪ .‬הלאה‪ ,‬במהירות‪ ,‬בפנים אטומות‪ ,‬אל הקצה האחר של‬

‫המסדרון‪ .‬אל הטלפון‪.‬‬
‫עדיין בפתח‪ ,‬נטויה על בהונותיה‪ ,‬היססה שלי להיכנס‪ .‬לכאורה‬
‫כדי לא ללכלך — הרצפה הלחה‪ ,‬תורנית הבוקר שסיימה זה עתה‬
‫את שטיפת הכניסה — למעשה‪ ,‬חשה כנכנסת לחדרו של חולה אנוש‬

‫‪26‬‬