Page 15 - 28222
P. 15
מסע העצמאות של חוה
בדרכם החוצה שוטטו עיניה על גביהם הדהויים של ספריו .שוב
איננה מסוגלת לקרוא ללא משקפיים ,אך הכרכים המאובקים היו
משום־מה ידידותיים יותר .ס ּו ַּפר לה ,נזכרה ,כי בנעוריו כתב שירים.
נעוריו .כה מופרך .כה בלתי מתקבל על הדעת .גם אליו באים עדיין
רגעים של אימה? של גרון נאחז כבמלקחיים? של געגוע עז ללא
נשוא? של נכונות למעשה הרסני ,לא שקול ,ובלבד שתיסכר זרימה
איטית זו במורד?
או אולי גם רגעים אלה דוהים? משתווים?
נאוה קמה לאיטה .סילקה את הצלחות הריקות .מחר תתאכזר ותאמר
לו .יבלה מעתה את סופי השבוע אצל בנו הצעיר .ייוותרו היא ובעלה
לבדם .השבת המוטלת כפגר .לסלק .לפנות .לכסות בעפר .יהיה עוד
יום חול אחד בשבוע .יום ככל הימים.
15
