Page 10 - 28222
P. 10

‫מרים איתן‬

‫מצוין‪ ,‬כמו אצל הסבתא נשמתה עדן‪ ".‬אמת‪ ,‬זכרה‪ .‬לא ידעה לבשל‪,‬‬
‫הסבתא‪ ,‬אבל המרק היה נהדר‪ .‬תמצית עסיסית זאת של עופותיה‬
‫הזקנים שהייתה שוחטת ומורטת במו ידיה‪ ,‬ושל הירקות אשר‬
‫גידלה בגינתה‪ ,‬מבושלים בקדרה שעמדה שעות על האש וספגה את‬
‫כל הטעמים‪ ,‬מותירה את העוף אחריה תפל ויבש‪ .‬מתי היה הדבר?‬
‫מסובים בבית הישן שבמושבה‪ ,‬היה סבא טועם את המרק ואומר‪,‬‬

                                    ‫"אינכם יודעים להעריך‪ .‬נפלא!"‬
‫כשהיה נזכר במרק של הסבתא ידעה — נהנה‪" .‬אמא הייתה‬
‫מפורסמת ברוחב ליבה‪ ",‬אמר‪ .‬הוא הוסט אחורנית‪ ,‬הבחינה‪ ,‬עתה‬
‫הוא קורא לאשתו המנוחה "אמא"‪ .‬בתחילת הארוחה עוד כינה אותה‬
‫"הסבתא"‪ .‬אי־פעם‪ ,‬אי־אז‪ ,‬היו לה ודאי שמות חיבה‪" .‬וכשבאו‬
‫למושבה להרצות‪ ",‬הוא ממשיך במה שהיה תמיד המשפט הבא‪" ,‬ישנו‬
‫ואכלו בבית שלנו‪ .‬מי לא סעד אצלנו‪ .‬מי‪ .‬אפילו שקולניק‪ ,‬בטרם היה‬

                                          ‫לאשכול‪ ,‬כשבא לוועידה‪".‬‬
‫ברק חולף בעין הבכור היה מגלה לה — נדיבים‪ ,‬ילדיה‪ ,‬מקשיבים‪,‬‬
‫משתפים פעולה‪ .‬מתפעלים שוב מן הסיפור הישן‪ .‬ואוריק‪ ,‬מעודד מן‬
‫ההקשבה‪ ,‬היה נאחז בפיתיון ופותח את פיו‪ .‬והילדים‪ ,‬קהל שובבים‬
‫מתוחכם זה‪ ,‬מחכים בסבלנות‪ .‬בחושם המיוחד יודעים‪ :‬הנה בא סיפור‬
‫של ממש‪ .‬לכאורה טשטוש פנים גמור‪ ,‬כמים עומדים‪ ,‬עובש וירוקת‪,‬‬
‫ולפתע — איזו תנועה פנימית בלתי צפויה‪ ,‬כבחכת פלאים — פנינה‪.‬‬

                                                             ‫דג זהב‪.‬‬
‫האם ממנה קיבלו יחס מורכב זה כלפיו? אין הם יראים אותו‪.‬‬
‫לעיתים מלגלגים‪ .‬לעיתים מתעלמים‪ .‬לרוב פשוט איננו קיים‪ .‬ימי‬
‫החול עוברים ללא נוכחותו‪ .‬ונוכחותו איננה תמיד קלה‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫גרעין חזק שמור לו בליבם‪ .‬האיש שהיה‪ .‬המעשים שעשה‪ .‬איזו‬

                               ‫מעלילותיו יפרוש בפניהם הערב הזה‪.‬‬
‫והיא‪ ,‬רגליה כבדות מעמל היום‪ ,‬עפעפיה צונחים‪ ,‬מסירה‬
‫צלחות‪ ,‬מגישה אחרות‪ ,‬טורחת בשירות אין־סופי של עקרת בית‬
‫ואם‪ ,‬ומבעד לכל אלה מרגישה בוודאות — שעת רצון‪ .‬שעה ללא‬

                                ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15