Page 11 - 28222
P. 11

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫חציצה‪ .‬שורשים סמויים יונקים ממקור של שפע‪ ,‬מעמיקים והולכים‬
‫זה בזה‪ .‬כולנו חבורה אחת‪ .‬איזו מישורת של חסד בתוך רצף הימים‬

                                                   ‫הניגרים במדרון‪.‬‬
‫ערב אחד של חנוכה‪ ,‬למשל‪ .‬הבזק פתאומי של אור חריף‪,‬‬
‫מתעתע‪ .‬בחוץ סערת ברקים‪ .‬טיפות מים כיהלומים שחורים על‬
‫השמשות‪ .‬בפנים מואר וחם‪ .‬מסובים כולם יחד‪ .‬על השולחן‪ ,‬בין‬
‫האגרטל הנצחי לבין חנוכייה מעשה חושב‪ ,‬צלחת מפוארת‪ :‬לצד‬
‫לביבות פריכות‪ ,‬על מצע בצלצלים שקופים וגזרים מזוגגים — צלי‬
‫ורדרד‪ .‬אוריק במיטבו‪ .‬מצב הרוח מרומם‪ .‬והגדת לבניך‪ .‬פתאום‬
‫הבחין בצלי‪ .‬צל רגעי חלף על פניו‪ .‬הפנה אליה מבטו והצביע על‬
‫הצלחת‪ .‬היא נבוכה‪ .‬לא‪ .‬לא התכוונה‪ .‬פשוט לא שמה לב‪ .‬אבל‬
‫הצל על פניו כבר הפך להתקפה של צחוק‪ ,‬הצחוק אחז גם בה‪ ,‬סחף‬
‫את שניהם‪ ,‬נהפך לצחוק היסטרי‪ ,‬שניהם התלעלעו מרוב צחוק‪ ,‬ידו‬
‫המושטת אל הצלי היטלטלה‪ ,‬אצלה התעוותו מרוב צחוק שרירי‬
‫הפנים‪ ,‬הילדים לא הבינו‪ ,‬הם ניסו להסביר אבל הצחוק נטל מאוריק‬
‫וממנה את יכולת הדיבור‪ ,‬עד שאוריק‪ ,‬ידו עדיין מיטלטלת מצחוק‪,‬‬
‫הצביע אל מרכז השולחן‪ ,‬והודיע בקול חגיגי‪" :‬ובכן‪ ,‬מכל המאכלים‬
‫שבעולם‪ ,‬מה שאמא שלנו בחרה להכין לנו לארוחת חג החנוכה‪,‬‬

                   ‫ואיתכם הסליחה‪ ,‬הוא דווקא השיקוץ המשו ֵמם‪".‬‬
‫"אוי ואבוי! השיקוץ המשומם?! לא יכול להיות! אל תגיד!" פרץ‬
‫הסבא בצהלה מיתממת‪ ,‬קולט יותר את טון דבריו של אוריק מאשר‬
‫את משמעותם‪" ,‬מה אתם אומרים ילדים‪ ,‬שמעתם מה אבא אמר?‬

                                                    ‫שיקוץ משומם!"‬
‫"לא מדויק‪ ",‬היא עוד זוכרת שתיקנה את אוריק לאחר שנרגעה‬
‫מן הצחוק‪" ,‬שיקוץ משומם הוא מה שבנו שם כדי לטמא את המזבח‪,‬‬
‫ואילו זה‪ ",‬היא הצביעה על הצלי המעלה אד מתקתק‪" ,‬זה מה שזבחו‬

                                  ‫שם‪ ",‬ושמחה משונה אחזה בכולם‪.‬‬
‫להינתק מכל המלאכותי‪ .‬מכל המיותר‪ .‬להשיל את כל המאובן‪.‬‬
‫לחיות בטבעיות‪ ,‬מתוך כנות גמורה‪ .‬כמו להגיש צלי חזיר לזכר‬

                                ‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16