Page 34 - 28222
P. 34
מרים איתן
שלי ניסתה לרכז את מבטה ,שפשפה את עיניה ,אבל התמונה
הסתכסכה והלכה .עכשיו הייתה דמותה המחוררת של אם הבית
הולכת ונעלמת בפתח ,ושלי ,שבקושי עמדה על רגליה וגם מיהרה
לסדנה ,פלטה עוד מספר מילות שידול לכיוון הכתם הבוהק שרגע
קודם לכן עוד היה ברכה ,ומתנודדת פנתה בעקבות אם הבית דרך
חדר האכילה השרוי באפלולית ,לכיוון הנשים שעכשיו כבר בטח חיכו
לה ,רובן ,לפגישה.
כנראה שעבר זמן .הבוהק המסנוור נעלם .התמונה כמעט התייצבה.
עכשיו קלטה שלי שחדר האוכל נקי מאוד היום .ממש חגיגי .מפות.
פרחים .על לוח המודעות תוכנית פעילות מעוטרת .אם הבית העיפה
מבט אחרון ,היטיבה אגרטל ,פתחה או סגרה שמשה" ,התורמים
עומדים כל רגע להגיע ואת כבר לא יודעת מה עדיף במזג האוויר
הנורא הזה ",וכשנוכחה שהכול באמת מוכן ,שחדר האכילה נקי
ומסודר וגם שאין בו איש מלבדן ,משכה לעצמה כיסא ,צנחה עליו
בכבדות ,ממש מתמוטטת ,ושלי התבוננה בה מהופנטת .הגוף הבנוי
לתלפיות שקע אל תוך עצמו ,נסוג תוך כדי "אוף" ממושך מכל קווי
מתארו ,הראש נבלע בין שני אגרופים קמוצים ,הכתפיים רטטו,
פתאום כולה שק שומן מפרכס ,ובמקום הקול המתכתי המהלך מקצה
הבית ועד קצהו הייתה אם הבית פולטת מלמול בכייני ,מושכת באפה,
משתנקת ,מנסה לעצור ופורצת שוב .מתוך בליל הגניחות קלטה שלי
קטעי משפטים" :את כל כך משתדלת בשבילן" ",במשך חודשים",
"דירה" ",ריהוט" — קולה היה עכשיו מין לחישה עכברית ,מצפצפת,
ושלי התבוננה בה מבולבלת ,מתקשה לזהות בקלסתר הקורס הזה
את אם הבית ,מרגישה איך איזה חלק חיצוני שלה עצמה נשאר בקו
החזית ,מתעניין ,משתתף ,לוקח חלק ,בעוד היא עצמה מתרחקת,
מסתגרת ,מתבוננת כמו מבעד לזכוכית" .את זוכרת ",שמע החלק
האחר" ,היא הייתה בהיריון מתקדם ,ארבעה ילדים קטנים והיריון
מתקדם כששכנים חילצו אותה ואת הילדים הקטנים מהבעל האלים
34
