Page 44 - 28222
P. 44
מרים איתן
הטירוף תם .התזמורת באקורדים סוחפים של ניצחון .מסך עולה.
השחקנים כולם — הטבועים ,הירויים — ניצבים ומצפים לתשואות.
קהל עייף ונדהם מהססַ ,הלמחוא בהתלהבות כפיים או אולי לצעוק
בוז .רק ילד קטן חסר .את המכונית החנתה בריחוק מה ,מחוסר מקום.
עתה היה עליה לצעוד מעט ברגל .לא נדחפה בין היוצאים ראשונים,
ועתה נותרה יחידה .שעת חצות .חליפת מכנסיים רכה ונשית בעלת
מחשוף עמוק .פנתה בצעדים מהירים לכיוון המכונית .נדמה לה
שדמות נוספת צועדת ברחוב לבדה .ודאי דמיון שווא .שיוותה ִמשנה
תוקף להליכתה .זירזה צעדיה .לא הפנתה את ראשה לאחור — לבל
תובן תנועתה לא נכון .ניסתה לדבוק בזוג מבוגר שהשתרך לפניה.
במהרה נפרדו הדרכים .המשיכה לבדה .חשה בעורפה את צעדיו
הקרבים .הזדרזה .בעל כורחה הייתה הליכתה טופפת בשל העקבים.
הנה המכונית .עתה הסתובבה במהירות לאחור ,ניסתה להעריך את
המצב .הדמות הייתה שם .צעירה ,תמירה ,במדי צנחנים מהוהים ושיער
ארוך .ישו בלונדיני נושא מדליון כסף על חזה חשוף .נבהלה .איגפה
את המכונית מימין — הדמות איגפה משמאל .ביד רועדת תקעה את
המפתח בחור המיועד .הדמות קרבה .פתחה את הדלת .תחבה הדמות
את ידה בסדק הדלת ,לבל תוכל לסגור" .ל ...ל ...לאן את נוסעת?"
מי מבוהל ממי? מדוע הגמגום? "לשום מקום ",ענתה בתוקף רב" .איך
מגיעים ל ת ח נ ה המרכזית?" "בכיוון ההפוך ",הרימה קולה .לצעוק.
עוד יש אנשים ברחוב .מגמגם .ודאי מסומם .ודאי אלים .לצעוק.
שישמעו .שייחלצו לעזרתה .פתאום הנמיך קולו ובלחש צרוד שאל,
"למה? מה אכפת לך?" קולו ניחר .מבטו התחנן" .את כל כך יפה ,אני
משתגע".
"תסתלק ",צרחה" ,תסתלק מהר ",וסגרה בטריקה את דלת
המכונית ,רועדת .ללחוץ על הגז ,פיק הברכיים יחלוף ,להתרחק,
לברוח ,המכונית מעניקה ביטחון ,רק הרגליים מקפצות בחוסר שליטה.
להחזיק בהגה ישר ,לקרוא נכון את האורות ,לא לסטות מן המסלול,
להירגע ,להירגע .להשתלט על הרגליים .לא לרעוד.
44
