Page 47 - 28222
P. 47
תוכי ירוק
במשך חודשים ארוכים עמד הגן בעיצבונו .החזית הצפונית ,אשר
שמש החורף הנמוכה לא חדרה אליה כלל ,סבלה ביותר .הדשא
הצהיב וקרחות חומות ִנבעו בו ,והפרחים אשר נשתלו בסתיו נשארו
ננסיים .במערב השירה רוח הים הקרירה את עלי גדר הדורנטה,
וכנימה שחורה כיסתה את הענפים העירומים .ענפי המטפס בשלכת,
חומים ומעוותים ,נראו ְּכ ַחי קדמון .רק עין בוחנת יכלה לגלות תחת
הקליפה המסוקסת גבשושיות זעירות ,עדות לסמוי הזורם בפנים,
נאגר ,מתעצם ,מצפה לאביב.
פתאום ,עם התקרב הפסח ,נמלא הבית חיים חדשים .כפתורי
המטפס החלו מתעגלים כבאגדה ,תופחים משעה לשעה ,מתכדררים
למעין אגרופים פעוטים ומתנפצים לאשכולות תפרחת לי ָל ִכית,
פרפרנית ,ריחנית ,סגלגלה במרכזה והולכת ומחווירה כלפי כותרותיהם
של הפרחים ,המתמזגים עם אותו גוון אפרפר־לבנבן־תכלכל של
השמיים .סביב אשכולות הפריחה לבלבו עלים זעירים בירוק תינוקי,
בהיר ושקוף .החלל המה זמזום ,והמוני צרעות ודבוריםְּ ,כתחרה חיה
בשחור וצהוב ,תיזזו את האוויר בערבול משכר של צליל ותנועה.
מתיקות הפריחה הכבדה שבגזוזטרה המערבית מילאה את הבית
כולו ,התערבה בבושם הדק של פריחת האורנים ,התמזגה בריח הדבש
של סלסלי הכסף .בשעות בין הערביים השתברו קרני השמש השוקעת
והאגף כולו נשטף באור חלומי ורך.
בחזית ,מבין גדמיהם של הוורדים הגזומים במאוחר ,החלו להרים
47
