Page 51 - 28222
P. 51
גשם
פנסי הרחוב ,הבחינה ,כבר דלקו .אורם הצהוב דלוח .דלוח גם האפור
המלוכלך של הכביש .וגם הירוק המשחיר של שדרת העצים סחופי
הרוחות .וגם השמיים .כבדים ואטומים נערמו העבים .קודרים,
מעיקים .מזה שעות התקבצו ,כתקועים בחלל ,עמדו ללא ניע,
מתוחים ,טעוני חשמל .חשכה כהה ,נמוכה ,לוחצת .הפנסים שבקצה
השדרה ,אלה שבמורד אל הים ,נעלמו ואינם .נבלעו באובך ובערפל.
מעבר לפינה זמזם נואשות עמוד המתח הגבוה .כלב שאיננה מכירה,
אחוריו קירחים ,זנבו בין רגליו ,חצה לאיטו את הרחוב ,התקדם אל
עבר אזור התעשייה שכבר ירדה עליו השבת.
נדברו לעלות היום לירושלים ,רק שניהם .שעות אחר הצהריים
כלות בזו אחר זו ,אבל נפתלי עדיין ישן.
מכיוון העיר ,ראתה ,מתקרבת מונית .מחליקה ללא קול ,כבחלום.
ליד הבית ממול נעצרה .נהג בחולצת צבעונים הוציא מזוודה מתא
המטען ,הושיט אותה לאיש גבוה במעיל גשם ,אמר לו משהו ,שב
והוציא מן המכונית זר עטוף צלופן ,הושיט לאיש גם אותו ,נכנס ,התניע,
הסתלק .האיש במעיל התבונן רגע מסביב ופנה לכניסה מרוחקת.
ָר ֵחלה התקרבה לשמשה .ידיה מאהילות על רקותיה ,יוצרות
כעין משקפת ,הידקה את פניה למשטח הקשה .אדי נשימתה התעבו
על הזכוכית והיא לא הצליחה לראות לאן האורח נכנס ,אבל המגע
נעם לה והיא לא הסיטה את ראשה .היא עצמה את עיניה והתמסרה
לתחושת המגע .המצח .האף .משנים זווית ,ואז ,על אלכסון אחר ,האף,
51
