Page 54 - 28222
P. 54
מרים איתן
לווייתו הנאה .היא ,שהוא כה מקפיד לחלוק לה כבוד ולהעריכה,
שלא אמר עליה מעולם מילה רעה לחבר .שלא הלבין פניה ברבים,
ולו גם פעם אחת .שהוא כה מקפיד להיוועץ בה לפני כל החלטה
חשובה .נכון שלא הרבה לקרב אליה .נכון שעברו שנים מאז שלח את
ידו באקראי ,באמצע היום ,לחבוק את גווה .נכון שהעדיף לפרקים
להירדם בבגדיו מול הטלוויזיה .באמת חש חופשי יותר כשגדל קצת
המרחק בינו לבינה ...נכון גם שהוא נפגש פה ושם ,במרחקים ,עם
אישה .אבל לא "הרפתקאותיו" הן שחוצצות בין שניהם .הוא גם לא
דון ז'ואן כל כך גדול כפי שהיא מניחה .היא שואלת אותו ,אם כן —
מדוע? אין לה אלא להתבונן עכשיו בעצמה .איך היא יורדת לחייו.
איך היא מתנפלת ומנפחת והורסת .וחוץ מזה זה לא הוא .זו היא .היא
הייתה תמיד כל כך סגורה .כל כך עסוקה עם הילדות ,ועם הבית ,ועם
עצמה .אז מה אם טעם פעם טעם אישה? אז מה אם ניאות פה ושם
להצעה מפתה? הכול היה הרי כל כך שולי ,כל כך סתמי ,כל כך לא
חשוב ,כל כך מהיר להישכח.
כיצד הצליחה לחלץ הודאה מפיו .איזו עורמת נקבות פרימיטיבית
השתלטה עליה אמש ,מדריכה אותה לא לוותר ,להמשיך וללחוץ.
להגיע עד לאזור החי .עד לעצב החשוף .דיברו על אותה נסיעה
רחוקה .לא ,לא נכון ,אינה צודקת ,לא היה סיפור ארוך ,וגם לא שפע
הרפתקאות קצרות .רק איזו נערה במלון ,כבר איננו זוכר אפילו איך
נראתה .ואז היסס לרגע ,והיאְּ ,כעוטה על שלל רב — כיוון שנעצר ָת,
סימן שיש מוקש — לפרק את המוקשים .דווקא אותם סיפורים שאתה
צופן ,אותם אני מחפשת.
למה את יורדת לחיי? למה את מענה אותי? בסדר ,אם את דווקא
רוצה .אז סעדנו יחד במלון .המארח ,שהיה מקומי ,ושלושתנו,
הזרים .אירח אותנו בנוסח המקום ,על הברכיים ,סביב שולחן נמוך,
עם ארבע נערות .ברגע מסוים ,כשנתארכה הסעודה ,הציע שאם
אין לנו התנגדות נתפזר לחדרינו עכשיו ,בין מנה למנה .מה רצית
שאומר לו?
54
