Page 55 - 28222
P. 55
מסע העצמאות של חוה
"כשחזרתם ",שאלה" ,מה היה הקינוח?"
"אננס ",השיב בבטחה.
כאב כמיתר מתוחָ .סביב אפלה סמיכה .עננים שחורים רובצים בגובה
העיניים .היא יכולה להעיר אותו עכשיו ,כמובן .יטלטלו עצמם
שעתיים בדרכים הסחופות .יתרוצצו מבית מלון לבית מלון .בבית
מלון יקר יתנצל פקיד קבלה מהוקצע בנימוס מודגש ,מצטער מאוד,
היה עליכם להזמין מראש ,בוחן אותם מעבר למילים .ימצאו מקום
בסופו של דבר .באיזו כניסה צדדית יציץ בהם פקיד קבלה אחר,
ימצמץ בשפתיו למראה הדון ז'ואן בעל הכרס הקטנה והחזה השקוע
והאישה הכמושה ,המבוהלת ,המעמידה פני אשתו .יבקש רק תעודת
זהות אחת ,ובדיסקרטיות מודגשת ירשום האדון והגברת כך וכך.
ציפייתה לנסיעה המובטחת .ייאוש .לא נסיעה מבוהלת של הרגע
האחרון ביקשה נפשה .הרפתקה .שאיפה .כמיהה .את אשר הניחה
שחש כלפיהן ביקשה .את שמחת החיים שלו ,עם הסקרנות ,עם יצר
החידוש ,עם המתיחות שלקראת .את ההפתעה ,עם רוחב הלב .שיחזיר
לה את שנותיה הגזולות .שיפצה אותה על נאמנותה.
לאחר ארבע שעות של שינה כבדה התעורר נפתלי ,מופתע כליל
לשמוע שבאמת התכוונה לנסוע ,נעלב שלא העירה אותו" .בואי
עכשיו ,עדיין לא מאוחר ",אמר.
בחוץ ליל עלטה .הסערה מתקרבת .הבנות מסתובבות בבית
כאבודות .להשאירן לבד ,עתה ,ללא סעודה חמה ,ולהיגרר לבד איתו,
עם היצור הכבד ,האטום ,הבורח ממנה אל השינה...
לו רק יכלה לבכות .לו יכלה לפרק את הדחיסות המוזרה הממלאה
את חז ּה .לו יכלה לחוש משהו .נעצה את שיניה בשפתה התחתונה,
עמוק ,בבשר — לא חשה דבר .התרוצצה מפינה אל פינה כעכבר
במלכודת ,פולטת אנחות כבדות ,מיואשות .רצה החוצה ,לסערה,
55
