Page 53 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫ניגשה אליו שוב‪ .‬הדליקה מעליו את מנורת הקריאה‪ .‬דמותה‬
‫הטילה צל על פניו‪ .‬קיוותה שיחוש בה‪ .‬שנוכחותה לצידו תחלחל‬
‫דרך מעטה השינה‪ .‬הנה יתהפך מצד לצד‪ .‬יהמהם משהו מתוך שנתו‪.‬‬
‫יסיט אצבע לכיוון שלה‪ .‬אולי ימלמל אפילו איזה שם חיבה ישן‪ ,‬מפיל‬
‫חומה בת שנים‪ .‬אבל הוא מוטל לפניה כשק‪ ,‬כובד גופו משקיע את‬
‫הספה‪ ,‬נושם נשימות סדורות‪ ,‬עמוקות‪ .‬סגור ומסוגר‪ .‬מדוע העייפות‬

‫משתלטת עליו דווקא עכשיו?‬

‫ליל אמש‪ .‬שוב ליל אמש‪ .‬איך עינתה אותו בחקירותיה‪ .‬איך ניצלה‬
‫את הסדק שנפתח לה לקרוע אל תוך נפשו‪ .‬ערב אחד שלא המשיך‬
‫שיחה עסקית אין־סופית בטלפון שבפינת המטבח‪ ,‬לא היה בדיוק‬
‫שקוע בתוכנית שנורא מעניינת אותו בטלוויזיה‪ ,‬לא הקדים ונפל‬
‫"מת מעייפות" למיטה לפני שהיא הגיעה לחדר השינה — ערב אחד‬
‫הוא סתם היה שם‪ ,‬לא ברח‪ ,‬אולי אפילו ציפה בביישנות לאיזה גילוי‬
‫של קרבה מצידה‪ ,‬לא מעריך את המתקפה המתקרבת ומסיר מעליו‬
‫את ההגנות — והיא התפרצה פנימה בכל חמת הזעם‪ ,‬דורסת הכול‬
‫ברגל גסה‪ .‬איך נדחפה לתוך פינות הנפש‪ ,‬מערטלת אזורים מואפלים‪,‬‬
‫חושפת ללא רחמים‪ ,‬הופכת מפגשים קלילים‪ ,‬חצי שכוחים‪ ,‬עם נשים‬
‫מקריות — למשהו שמאיים פתאום על חייהם בצוותא‪ .‬פה ושם נכווה‬
‫כבר בעבר‪ .‬כבר הבטיח לעצמו מזמן ששוב לא יעשה זאת‪ .‬שוב לא‬
‫יספר לה דברים שאין לה דרך לגלות בעצמה‪ .‬מה שהיה — במרחקים‬
‫היה‪ .‬ביניהם אין הדברים קיימים כל עוד היא איננה יודעת עליהם‪.‬‬
‫לא לשווא הקפיד כל כך על התנהגות "מהוגנת" כך וכך קילומטרים‬

‫מן הבית‪.‬‬
‫איזה שד כפה אותו לאחר שנים כה רבות של שתיקה להשיב פתאום‬
‫על שאלותיה‪ ,‬לאפשר לה לזרוק אלומת אור שורפת לתוך המבוכים‬
‫החבויים של נפשו‪ .‬איך גררה אותו לגלות לה סיפורים רחוקים אלה‪,‬‬
‫סיפורים בלתי חשובים אלה‪ ,‬צדדיים‪ ,‬אשר מעולם לא מילאו את‬
‫הווייתו באמת‪ .‬מעולם לא גזלו מאומה מחלקה‪ .‬היא‪ֵ ,‬אם ילדיו‪ .‬בת‬

‫‪53‬‬