Page 48 - 28222
P. 48
מרים איתן
ראש צבעונים גאים .עטיניה של הכלבה הלכו ותפחו ,ולילה אחד
המליטה שישה גורים .בקופסת קרטון זללו תולעי משי עלי תות
טריים ,קצב גידולם כבחלום .ובבוקר שמשי אחד ,כשעמדה והשקתה
את פרחיה ,ממלאה את האוויר בנתזי כסף מבהיקים ,חלף משהו במעוף
טירוני בסמוך לה .הפנתה ראשה ,מופתעת ,ועל חרטום המכונית עמד
תוכי פעוט ,ירקרק־צהבהב ,מקורו העבה כפוף קדימה .תוכי מארץ
התוכיים ,אמיתי בתכלית.
שיכנוהו בכלובה הישן של הקנרית .ילדי השכנים הציפו את הבית
בצהלתם ובפטפוטיהם ,עטים על הכלבה ,מאכילים את התולעים,
מגישים אצבע מהססת אל סורגי התוכי ,מלהגים ,מצפצפים .אפילו
אריק ,המסוגר ,השקוע בענייניו ,המתעלם בימים רגילים ממנה ומן
הילדים ,נתרכך קמעה על ידי החיוניות השופעת .התקין את הכלוב
ותלאו על אחד ממרישי הגזוזטרה ,ובוקר־בוקר ,טרם צאתו לעבודה,
דאג להחליף מים בקערית ולמלא צלוחיתו של התוכי בגרעינים .עם
ערב נשא איתו הביתה עלי תות טריים הגדלים הרחק וניגש עם בנם
הצעיר לראות שלומם של הזחלים.
מחויכת ,מפויסת ,עקבה אחר המתרחש ,כבלתי מאמינה .בהרהוריה
כינתה עצמה חוה ,אם כל חי .האביב הוגש מלוא חופניים ,מתפרץ
פנימה מכל הכיוונים ,שוטף את הבית בשפע ריחות ,הורס בקצפו
הצבעוני והתוסס שתיקות ארוכות .משהו החל מלבלב גם בה.
הימים זרמו באפיקם הקסום .ליל ניחוחות רודף יום של צבעים.
עוברים ברחוב הסבו ראשם אחורנית ,ובחור שנזדמן באקראי אף שאל
אם הריח טבעי.
משהו כבד ,לא יאומן ,בשפע הזה .פתאום לא הבינה כיצד יכלה
לשאת את שיממון חייה עד עתה .תאווה עזה לצאת ,לראות ,לפגוש,
לחיות.
גורי הכלבים ינקו ברעבתנות ,התחזקו ,והחלו תובעים עוד מזון.
טינפו את סביבתם .ריחה החריף של צואתם החל להתערב בריח
הפרחים .יללתם קרעה את הלילות.
48
