Page 138 - zman
P. 138
| 138קריסטן אשלי
הוא התחיל להפעיל לחץ על הדלת כדי לסגור אותה ,אבל אני
דחפתי בזרועי כדי לעצור אותו.
"קיבלתי כמה החלטות אומללות "...התחלתי לומר.
קאת' קיללה בשקט.
קיילן הביט לעברה מבעד לעיניים מכווצות ואז לעבר ידי ואז
החזיר אותן אליי בזמן שהמשכתי לדבר..." .ואני מבינה את זה .אבל
זה היה מזמן והרבה דברים קרו מאז .כולל העובדה שאיבדנו את שני
ההורים שלנו .אני יודעת שאתה לא מאמין לי עכשיו אבל האמת היא
שהתבגרתי .והייתי רוצה שתכיר את האישה שהפכתי להיות והייתי
רוצה שתהיה לי הזדמנות להכיר את אחי .להכיר את הילדים שלך.
לפתוח דף חדש ולאחד את מה שנשאר מהמשפחה שלנו".
"את באמת חושבת שאני רוצה שהילדים שלי יכירו אותך?" שאל
בבוז.
"הילדים שלי מכירים אותה והם אוהבים אותה ,וקוראים לה דודה
קאדי אף על פי שהם מבוגרים מספיק לקרוא לה רק קאדי .קאדי אמרה
להם לקרוא לה קאדי ,אבל הם מסרבים לקרוא לה בשם אחר מלבד
דודה קאדי כי זה נותן לה את הכבוד המגיע לה".
"ובכן ,כל הכבוד לילדים שלך ",לגלג קיילן.
קאת' פתחה את פיה אבל עצרתי אותה כששאלתי" ,אולי תלכי
לשבת במכונית?"
"את חושבת שאני מתכוונת להשאיר אותך לבדך עם הטיפש הזה?"
החזירה שאלה.
"טוב ,מספיק עם זה .אני לא צריך לעמוד בפתח הבית שלי ולספוג
עלבונות ",הכריז קיילן.
הסתובבתי בחזרה אליו" .קיילן ,ברצינות ,תן לי בבקשה רק עשר
דקות .קאת' תשב במכונית".
"קאדי ,ברצינות ,לא ,לא עשר דקות ,אפילו לא עשר שניות .אני
לא יודע למה את כאן פתאום ,אבל אני לא רוצה לבלות עשר דקות
בלהקשיב לך מדברת סחור־סחור ,רק כדי שבסוף תבקשי ממני כסף או
תגידי לי שאת והחברה שלך צריכות מקום לגור ,או מה שזה לא יהיה
שאת חושבת שתוכלי להוציא ממני ",השיב קיילן ואז פקד" ,תורידי את
היד שלך מהדלת שלי".
