Page 267 - zman
P. 267
16
היא הייתה שייכת לך
קורט.
הווה...
פאט מורלנד נראה מופתע כאשר קורט הזמין אותו ללא מילים
להיכנס.
והוא נכנס מייד פנימה.
קורט סגר את הדלת מאחוריו ,עקף אותו כדי להוביל אותו אל
הסלון ונעצר .הוא הסתובב ונעמד שם ,שילב את זרועותיו על חזהו
ובחן את הגבר הנאה שעכשיו ראה שדומה מאוד לאביו.
גבר שנראה כמו מישהו שיוצא מדעתו מרוב דאגה.
זה השתיק את קורט.
כי הנוכחות של הגבר הזה הייתה הפתעה מספיק גדולה.
האיש הזה שיוצא מדעתו מרוב דאגה לקאדי ,גרם לבטנו להתהפך
עד כדי כך שהיה חייב לסגור היטב את פיו כדי לא להקיא.
"תודה שנתת לי להיכנס ",אמר מורלנד.
קורט הנהן.
״אני יודע שאתה כנראה לא רוצה שנטריד אותך בזה בכלל ,ועוד
פחות מזה לפני החג ",אמר.
קולו של קורט נשמע לו זר — חד ,נוקשה ועמוק מהרגיל — כשאמר,
"בלי להעליב ,אבל אתה לא יודע עליי שום דבר".
פיו של מורלנד התהדק וכעס נמהל בדאגה שלו כשמלמל" ,טוב".
קצר.
