Page 269 - zman
P. 269

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪269‬‬

‫מורלנד‪ .‬״היא כמעט‪ ...‬העניינים הסתבכו עם אחי הצעיר‪ ,‬דאלי‪ .‬אז‬
                               ‫אחרי דאלי‪ ,‬אבא החליט שזה מספיק‪".‬‬
                                            ‫קורט לא הוציא מילה‪.‬‬
                                      ‫אבל הוא ידע לאן זה מוביל‪.‬‬
                                                         ‫הוא ידע‪.‬‬
                                                ‫שיט‪ ,‬שיט‪ ,‬פאק‪.‬‬

‫קולו של האיש התעבה כשאמר‪" ,‬לקח לה שנים‪ .‬אבל הוא אהב‬
‫אותה‪ .‬ככה הוא היה‪ .‬אבא היה‪ .‬ככה הוא היה עם כל מי שאהב‪ .‬הוא‬
‫נכנע‪ .‬הוא נתן להם את מה שרצו‪ .‬זה היה יכול לקחת זמן‪ ,‬אבל הם לא‬
‫ויתרו‪ ,‬הם תמיד השיגו את מה שרצו בסוף‪ .‬אז היא הצליחה לשכנע‬

                                                         ‫אותו בסוף‪".‬‬
‫קורט ידע שהוא צריך להגיב איכשהו‪ ,‬אבל מן הדרך שבה הדברים‬
‫התגלגלו הוא ידע שעליו לשמור את הכוחות להמשך‪ ,‬אז הוא רק החווה‬

                                                           ‫בניד ראש‪.‬‬
‫"היא הייתה בחודש השישי כשזה קרה‪ .‬היא מתה בלידה של אחותי‬

                                                           ‫התינוקת‪".‬‬
                                                ‫שיט‪ ,‬שיט‪ ,‬פאק‪.‬‬
                     ‫"התינוקת חיה אבל רק למשך שלוש שעות‪".‬‬
                              ‫קורט הרגיש את הלסת שלו נדרכת‪.‬‬
                                          ‫"השם שלה היה קאתי‪".‬‬

                                                           ‫זהו זה‪.‬‬
                                          ‫קורט נעץ מבט במגפיו‪.‬‬

                                              ‫"כן‪ ",‬לחש מורלנד‪.‬‬
       ‫קורט הכריח את עצמו לשוב ולהביט אל "אחיה" של קאדי‪.‬‬
‫"אבא סיפר לי עליה‪ ",‬אמר מורלנד‪" .‬על קאדי‪ .‬חודשים לפני‬
‫שהכול קרה‪ .‬היינו במשרד‪ .‬היו לנו בעיות עם אחד העובדים שלנו‪.‬‬
‫היו לנו הרבה כאלה ולאבא הייתה כל הסבלנות שבעולם אבל כנראה‬
‫היה לו יום רע‪ .‬הוא אמר שהוא היה רוצה שכל העובדים שלנו יהיו כמו‬
‫הבחורה שעובדת בחנות הנוחות שבה קנה את הקפה שלו בבוקר‪ .‬הוא‬
‫תמיד עצר שם למלא דלק‪ .‬זאת לא הייתה עבודה מדהימה‪ .‬לא בדיוק‬
‫העבודה שבה כל היום עובר עליך בנעימים ואין שום מקום אחר שהיית‬
‫מעדיף להיות בו‪ .‬הוא אמר שבכל פעם שראה אותה היא חייכה והייתה‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274