Page 273 - zman
P. 273
הזמן שחלף בינתיים | 273
"עד אז ,אנחנו הבנים הבנו ,והיא הפכה חלק מהמשפחה ,אבל היא
בכל זאת לא הייתה והיא הרגישה את זה .ועד אז הוא גם סיפר לנו .הוא
לא היה יכול להסתיר את זה יותר כמו שעשה עד אז .זה החמיר וקאדי
יצאה מדעתה מדאגה והתעקשה שיגלה לנו ,כי היא ראתה את זה ,גם
היא לא ידעה מה קורה והייתה מודאגת כהוגן .אז כאשר קאדי בסופו
של דבר הכריחה אותו ,הוא סיפר לנו על הסרטן".
אלוהים ,זה רק נעשה יותר גרוע.
"ואז היא לא הייתה מוכנה .היא לא הייתה מוכנה להתגרש ממנו.
היא לא הייתה חלק מהמשפחה ומכיוון שלא הייתה ,היא לא יכלה לקבל
גישה לבקר אותו או לעזור לנו לקבל את ההחלטות שהיינו חייבים
לקבל מדי פעם .מצאתי פתרון שיאפשר לה לעשות את זה באופן חוקי,
גם אם הם יתגרשו ,אבל היא לא הייתה מוכנה .אני יודע למה; קאדי
הכניסה לעצמה לראש שהיא חייבת .היא הרגישה צורך להחזיר טובה.
אתה לא יכול לקבל משהו ולא להחזיר שום דבר בתמורה .אז היא נתנה
לו הכול ,את מיטב שנותיה ,שבהן הייתה אמורה לפגוש גבר וללדת
תינוקות .זה קרע את אבא מבפנים .זה קרע את כולנו מבפנים .אבל היא
לא הייתה מוכנה להתנתק ממנו .היא סירבה בתוקף .לא משנה כמה
כולנו דיברנו איתה על כך ,כמה אבא ניסה לדחוף אותה לעשות את זה,
כמה ניסינו לומר לה שהיא אחת מאיתנו ,שזה לא ישתנה ולא משנה
מה ,היא נאחזה .היא לא הייתה מוכנה לוותר".
קורט הבין את זה.
היא ויתרה פעם.
והפסידה הכול.
"הייתה לו אחות לעניינים הרפואיים ,אבל קאדי לא נתנה לאף אחד
אחר לעשות את כל היתר .מצבו היה משתפר והיינו מתמלאים תקווה.
ואז המצב היה מחמיר .ובכל פעם זה נעשה יותר גרוע .אני לא יודע
איך היא עשתה את זה .לפעמים — ואני לא גאה בזה ,אבל זאת האמת
— לפעמים היה לוקח לי ימים שלמים לאסוף את עצמי וללכת לראות
אותו .אבל קאדי התנהגה כאילו שום דבר לא השתנה .כאילו שהוא לא
נראה כפי שנראה ,לא נחלש כפי שנחלש .לא שינה לה שהייתה צריכה
לעזור לו ללכת לשירותים או להעלות את המורפיום שלו כי הוא סבל
מכאבים חזקים כל כך .זה היה עוד יום בשביל קאדי .עוד יום ,יום אחרי