Page 276 - zman
P. 276

‫‪ | 276‬קריסטן אשלי‬

‫"הייתי מאוהב בה מאז שהיא שפכה בירה על כל החצר בפעם‬
‫הראשונה שהביטה לתוך עיניי‪ .‬היא כל עולמי‪ .‬היא הייתה כל עולמי‬
‫במשך שמונה־עשרה שנים אפילו כשלא התקרבה להיות חלק מהעולם‬
‫שלי‪ .‬וזה הייתי אני‪ .‬וזה היה באשמתי כמו שכל היתר היה באשמתי‪.‬‬
‫אני לא נתתי לה להשתחרר ממשהו שהיה רע ומסוכן וגרמתי לה לחשוב‬
‫שהיא מתאהבת בפושע‪ .‬היא הייתה בדרך הנכונה ואני הייתי זה שגרם‬
‫לה לסטות‪ .‬אהבתי אותה אבל שיקרתי לה כמעט עם כל מילה שהוצאתי‬
‫מהפה וניצלתי אותה כדי להשיג את מה שהייתי צריך‪ .‬ואז הגאווה‬
‫שלי נפגעה והייתי יותר מדי צעיר לעזאזל ויותר מדי הרוס מכל מה‬
‫שעשיתי‪ ,‬מכדי לעשות משהו מלבד להפיל את כל האחריות עליה‪.‬‬
‫אז זה הבלגן שלי‪ ,‬מורלנד‪ ,‬וחייתי עם זה במשך שמונה־עשרה שנים‪,‬‬
‫וחייתי עם הידיעה שהרסתי את קאדי במשך כל הזמן הזה גם כן‪ .‬עכשיו‬
‫אני צריך ללכת לשם ולהתמודד עם האפשרות המאוד סבירה שרק‬
‫לראות אותי יהרוס אותה יותר‪ .‬אבל אתה והמשפחה שלך ביליתם את‬
‫כל הזמן הזה בלאסוף את השברים‪ ,‬אז לא משנה מה יקרה מכאן ואילך‪,‬‬
‫הדרך היחידה שאלך היא בידיעה שאתם תיקחו פיקוד אם זה ייעשה‬

                                                   ‫אפילו גרוע יותר‪".‬‬
  ‫"היא מעולם לא הפסיקה לאהוב אותך‪ ",‬אמר לו מורלנד בשקט‪.‬‬
‫"אתה אומר את זה במחשבה שזה משפר משהו‪ ,‬אבל אני דפקתי‬
‫לה את כל החיים‪ ",‬אמר קורט בחדות‪ ,‬רכן קדימה ואז לאחור‪ ,‬אסף את‬
‫עצמו‪ ,‬גייס את כל כוחו כדי להמשיך כי הוא היה קרוב להתפרק ובאותו‬
‫רגע הוא לא היה יכול להתפרק‪" .‬היא אמרה לי שהיא עדיין אוהבת‬

                 ‫אותי לפני כמה ימים וזה רק עשה את זה יותר גרוע‪".‬‬
                                       ‫"אתה יכול להציל את זה‪".‬‬

       ‫"יכול להיות‪ ,‬אבל האם כדאי שאעשה את זה?" ענה קורט‪.‬‬
‫"כן‪ ".‬אמר מורלנד מייד‪ ,‬כשהוא מיישיר אליו מבט‪ ,‬וזה היה הרגע‬

                            ‫שבו קורט צעד אחורה כאילו חטף אגרוף‪.‬‬
‫"היא אחותי הקטנה ואני רוצה שיהיה לה מה שהיא רוצה ומה שהיא‬

                                     ‫רוצה זה אותך‪ ",‬הכריז מורלנד‪.‬‬
            ‫"אז תוציא את המשפחה שלך מהמגדלור‪ ",‬נהם קורט‪.‬‬

                                             ‫מורלנד נעץ בו מבט‪.‬‬
                                                ‫אחר כך הוא חייך‪.‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281