Page 275 - zman
P. 275
הזמן שחלף בינתיים | 275
אבל היא לא מצליחה .היא דיברה עם קאת' ואנחנו יודעים שמשהו
קרה איתך .אז אני כאן ,לא כדי להיות חרא ,לא כדי להתעמת
איתך ,לא כדי לגרור אותך לתוך זה .אלא מכיוון שאני מודאג כהוגן
ואני חייב לדעת מה קרה בינך ובינה ,כדי שאוכל לעזור לאחותי
הקטנה".
"אתה צריך להוציא את המשפחה שלך מהמגדלור הזה".
המילים של קורט גרמו למורלנד למצמץ.
"סליחה?" שאל מורלנד.
"קח אותם לארוחת ערב .אחרי שיאכלו ארוחת ערב ,קח אותם
לאכול קינוח .לסיור לאורך החוף .לא איכפת לי לאן .אבל אני צריך
כמה שעות .ובזמן הזה אני צריך שתוציא אותם מהמגדלור.״
"אני ...סליחה ...מה?" שאל שוב.
"אתה תוביל ,אני אבוא אחריך .תוציא אותם משם .אני אעשה את
היתר".
שני הגברים עמדו והביטו זה בזה לאורו של עץ חג מולד יפיפה,
חסר תואם ,שילדה קטנה התחילה לעצב כאשר הייתה בת שנתיים.
ואז מורלנד שאל" ,אתה מתכוון לתקן את המצב?"
"אני מתכוון לנסות".
פניו של מורלנד התקשחו .״אתה חייב לתקן את זה".
"אני שברתי אותה ",אמר קורט בקול נמוך" .אני עשיתי את זה .כל
זה .מההתחלה .וידעתי שאני עושה את זה.
מההתחלה .כשהיא תפסיק לעשות את מה שאימא שלה לימדה אותה
לעשות; להאשים את עצמה בכל דבר שקורה ,כשהיא תבין שזה לא
באחריותה ,אני לא יודע לאן הדברים ילכו .זה משהו שהתחמקתי ממנו
מאז שהיא הגיעה לכאן ,למיין ומיותר לציין שזה משהו שהתחמקתי
ממנו במשך שמונה־עשרה שנים .אבל זה חייב להסתיים .ואני מתכוון
לסיים את זה .מה שיקרה מאותו רגע והלאה "...לקח לו רגע להיות
מסוגל להשלים את המשפט" .יקרה".
"אסור לך לעשות בלגן גדול יותר ",הזהיר מורלנד.
"אני מאוהב בה".
מורלנד מצמץ שוב ,הפעם כשהוא מקרב את סנטרו לצווארו.
קורט המשיך לדבר.
