Page 274 - zman
P. 274
| 274קריסטן אשלי
יום ,עליות ומורדות ,טוב ורע כל כך עד שליבנו נשבר ,במשך שתים־
עשרה שנים שלמות.
קורט נעץ שוב מבט במגפיו.
"הוא נלחם בזה ,אבא שלי .הוא עבר את גיל שמונים .אבל קאדי
עזרה לו בזה .קאדי נתנה לו סיבה לקום בכל בוקר .קאדי תמיד הייתה
שם כדי לשמור לנו על הילדים ,גם כדי לשמור על המשפחה מאוחדת
סביבו וגם מכיוון שהיא אהבה את הילדים האלו כאילו שהיו שלה .לכל
אחד מאיתנו ,היא ערכה מסיבות יום הולדת וערכה אותן בגדול .ארגנה
מסיבות פיג'מה שקאת' ,פאם ושאנון היו מוזמנות אליהן ,כל הבנות.
מסיבות פיג'מה .לנשים בוגרות .אלוהים ,היא ניצלה כל הזדמנות
לשמור על הבית הזה מלא וחי כדי שאבא יהיה מוקף בכל זה .בנו.
במשפחה שלו .במשפחה שלה".
קורט הביט בו שוב.
בשנייה שבה עשה זאת ,מורלנד הכריז בתקיפות" ,האחות הקטנה
הכי טובה שיכולה להיות .הבת הכי טובה שיכולה להיות".
קורט הרגיש שהגרוגרת שלו קופצת.
"אבל היא קוראת לנו המשפחה .המשפחה .לפעמים המשפחה של
פטריק ",ציין.
אולי זה היה כל מה שקורט היה מסוגל להתמודד איתו.
אז את הקטע הזה הוא לא הצליח להבין.
וה"מה" שלו ,יצא חנוק.
"המשפחה .לא המשפחה שלי ",הסביר מורלנד.
שיט ,שיט ,פאק.
"כל חייה ,היא מעולם לא הייתה שייכת לשום מקום .לשום מקום.
לא למשפחה שלה ,שלא אפשרה לה להיות שייכת .לא למשפחה
האמיתית שלה ,המשפחה שלי ,שרוצה שהיא תהיה שייכת .הפעם
היחידה שהיא הרגישה שייכת למשהו ,למישהו ,הייתה כשהיא הייתה
שייכת לך".
קורט הכריח את עצמו לעמוד יציב אחרי המהלומה שקיבל כי
אחרת היה ודאי נופל על ברכיו לעזאזל.
"היא תמיד הייתה עצובה ",לחש מורלנד" .זה תמיד מתחת לפני
השטח .אבל עכשיו ,משהו לא בסדר .היא מנסה להסתיר את זה