Page 268 - zman
P. 268
| 268קריסטן אשלי
קורט נעץ בו מבט ,הוא הרגיש חום וקור ובחילה וכפות ידיו עקצצו
וליבו הלם בחזהו.
הוא עמד להשקיע את המאמץ הנדרש לומר לו להמשיך כשהאיש
המשיך לדבר.
"אימא שלי מתה כשהייתי בן שתים־עשרה".
הפתיחה הזאת גרמה לקורט ,שהיה כבר דרוך ,לקפוא.
זאת לא הייתה הפתיחה שציפה לה.
"היא ואבא ,הם אהבו ילדים .ההורים הכי טובים שיכולים להיות.
אהבו אותנו .אני זוכר אותה .אני זוכר כל דבר שקשור אליה .את
הריח שלה .את האופן שבו סידרה את שיערה .איך נהגה לאסוף
אותו בזנב סוס כאשר ניקתה את הבית ,אבל בשאר הזמן השאירה
אותו בדרך כלל מפוזר ,כי אבא אהב את זה ככה .כנראה ילדים עושים
את זה כאשר הם מאבדים הורה .או לפחות אם היה להם מספיק
זמן איתו .אני שמח שהייתי מספיק גדול כדי לזכות בזה .דאלי
היה בן שמונה .הוא זוכר פחות ממני .ואני מצטער בשבילו .אני
מצטער בשביל אימא שלי .הלוואי שהיה לו יותר .אבל אני זוכר.
אני זוכר כמה היא אהבה להיות עם המשפחה שלה .עם הבנים
שלה .מה שלא ידעתי עד הרבה יותר מאוחר ,כשהייתי מספיק בוגר
כדי שאבא ירגיש שהוא יכול לחלוק איתי את זה ,היה עד כמה
שרצתה בת".
לא ,זה לא התחיל כמו שציפה .בכלל לא.
קורט הכריח את עצמו להמשיך להביט אל תוך עיניו של האיש.
"גם אבא רצה בת ",אמר מורלנד בשקט" .אבל הוא היה בעלה והיה
חייב לדאוג לה .היא רצתה ילדים והרבה .שניהם רצו .ואחרי שלושה
בנים ,הם ממש רצו בת .אימא אהבה את הרעיון שהבת תהיה הקטנה
ביותר .שיהיו לה שלושה אחים גדולים שידאגו לה .ואבא רצה שתהיה
לו בת שיוכל ללוות בטקס החתונה שלה .יכולתי לראות את זה .שאימא
רצתה את זה .שאבא רצה את אותו הדבר .ואף על פי כן נאלץ לעצור
אותה מללדת עוד ,כי עד כמה שאהבה ילדים ,גופה לא היה בנוי לעמוד
בקלות בלידות.״
שיט ,שיט ,שיט.
"היא ילדה שלושה בנים וביניהם היו לה שתי הפלות ",אמר לו
