Page 110 - 13322

‫‪ 110‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ַּכ ֲעב ֹור ס ּו ָפה ְו ֵאין ָרׁ ָשע ְו ַצ ִ ּדיק ְיס ֹוד ע ֹו ָלם‬

‫רק מבול נוסף ימחה את הרשע מהעולם ויבנה עולם חדש‪ ,‬כמו העולם‬
‫שייסד נוח מראשיתו‪ .‬ואכן‪ ,‬תפקיד זה הוטל על מי שהיה איש צדיק‬
‫תמים בדורותיו‪ ,‬שאותו מכנה שלמה — צדיק יסוד עולם‪ .‬צדיק שממנו‬
‫נוסד העולם ללא רשע‪ .‬כשם שהסופה חולפת ומשאירה אחריה ריק‪,‬‬
‫כך ייעלם גם הרשע‪ .‬ואילו הצדיק הוא אבן השתייה של העולם‪ ,‬ושום‬
‫דבר לא יזיז אותו ממקומו‪ .‬יסוד — שורשו במילה "סוד"‪ ,‬ואכן הצדיק‬
‫הוא סוד עולם‪ .‬איש אינו יודע מי צדיק‪ ,‬ועד היום שוהים בעולם‬
‫ל"ו צדיקים נסתרים שאיש אינו יודע מי הם ואפילו הם עצמם אינם‬

‫יודעים שהם הם הצדיקים‪.‬‬

‫ַּכחֹ ֶמץ ַלׁ ִּש ַּנ ִים ְו ֶכ ָעׁ ָשן ָל ֵעי ָנ ִים ֵּכן ֶה ָע ֵצל ְלׁ ֹש ְל ָחיו‬

‫עובר לשבח את חריצותו של נוח‪ ,‬שהיה שליחו של האלוהים‪ ,‬ולכן‬
‫על פי מדרש "סדר עולם" עבד במסירות במשך מאה ועשרים שנה‬
‫לבנות את התיבה כפי שאלוהים ציווה עליו‪ ,‬ולא התעצל אף לרגע‬

‫אחד‪.‬‬
‫כחומץ — מלשון החמצה‪ .‬כלומר‪ :‬השולח עצל למשימה חייב‬
‫לדעת כי שלוחו יחמיץ את המטרה שלשמה נשלח‪ .‬וכך גם העשן‬
‫לעיניים‪ .‬העשן נראה לעיניים ממרחק כאילו הוא במקום אחד‪ ,‬ואילו‬

‫בהתקרבך אליו אתה מגלה שמקורו הרחק משם‪.‬‬
‫כן העצל לשולחיו — ומי הם שולחיו של העצל? שלמה המלך‬
‫עצמו! שפקד עליו‪ֵ :‬ל ְך ֶאל ְנ ָמ ָלה ָע ֵצל ְר ֵאה ְדָר ֶכי ָה ַו ֲח ָכם‪ .‬מי‬
‫שולח עצל‪ ,‬שמחמיץ כל מטרה‪ ,‬ואפילו מפספס ענן עשן‪ ,‬להתבונן‬

‫בנמלה?‬

‫ִיְר ַאת ְיהָוה ּת ֹו ִסיף ָי ִמים ּוׁ ְשנ ֹות ְרׁ ָש ִעים ִּת ְקצְֹר ָנה‬

‫אלמלא יראת ה' שהיתה בו‪ ,‬לא היה נוח מקדיש מאה ועשרים שנות‬
‫חיים לבניית התיבה‪ ,‬כשאיש מסביבו לא ידע לשם מה הוא טורח כל‬
‫כך‪ .‬אך התיבה הזאת‪ ,‬שהאריכה את שנותיו של נוח‪ ,‬היא שקיצרה את‬

‫שנותיהם של הרשעים שליגלגו עליה‪ .‬יראת ה' תוסיף ימים‪.‬‬