Page 112 - 13322
P. 112

‫‪ 112‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫שמישהו‪ ,‬איזה בעל בית‪ ,‬משלם לו כדי שיעבוד עבורו‪ .‬ולכן פועלי‬
   ‫אוון הם אותם שעובדים עבור מישהו שיש לו לב אבן‪ .‬והוא יצרם‪.‬‬

                   ‫ַצ ִ ּדיק ְלע ֹו ָלם ַּבל ִי ּמ ֹוט ּוְרׁ ָש ִעים לֹא ִיׁ ְש ְּכנ ּו ָאֶרץ‬

‫מן המבול‪ ,‬שהביא לנו את הצדיק יסוד עולם‪ ,‬ממשיך שלמה לתאר‬
‫את דמותו של הצדיק האידיאלי‪ ,‬שהוא לא תמיד ממשיכו של נוח‪.‬‬
‫צדיק לעולם בל יימוט — זוהי תחינה לשלומם של צדיקים‪ .‬יש‬
‫צדיקים לשעתם‪ ,‬יש צדיקים למקומם‪ ,‬יש צדיקים לעת מצוא‪ ,‬ומולם‬
‫יש "צדיקים לעולם"‪ .‬אלה צדיקים שזכותם מצילה את העולם כולו‬
‫ומעשיהם מכוונים לכך‪ .‬צדיק כזה אסור שיימוט‪ .‬נוח היה צדיק‬
‫לשעתו‪ ,‬שנאמר‪ :‬נֹ ַח ִאיׁש ַצ ִ ּדיק ָּת ִמים ָה ָיה ְּבדֹרֹ ָתיו‪ ,‬אך לא בדור‬

                         ‫שאחריו‪ ,‬שם הפך לשיכור וקיבל את עונשו‪.‬‬
‫ומה ההבדל בין "בל יימוט" ל"לא יימוט"? "בל" מכוון לעתיד‪,‬‬
‫ואילו "לא" מכוון לכל הזמנים‪" .‬לא יימוט" פירושו שהוא לעולם‬
‫לא ייפול‪ ,‬ואין על כך ויכוח‪ .‬ואילו "בל יימוט" היא בקשה ותחינה‬

                                                ‫ותפילה שלא יימוט‪.‬‬
‫ורשעים לא ישכנו ארץ — לא יישארו בקברם‪ ,‬אלא ירדו לגיהינום‪.‬‬

                      ‫ִּפי ַצ ִ ּדיק ָינ ּוב ָח ְכ ָמה ּו ְלׁש ֹון ַּת ְה ֻּפכ ֹות ִּת ָּכֵרת‬

‫ינוב — התנובה והיבול של הצדיק אינם סחורות כלשהן‪ .‬התנובה שלו‬
‫היא דברי חוכמה‪ .‬וחוכמה — זו היא תנובתו של הפה‪ .‬מקורה אמנם‬
‫בלב‪ ,‬אך היא מגיעה אלינו באמצעות הפה‪ .‬כמו שהלחם הוא תנובתה‬

                     ‫של האדמה‪ ,‬אך הוא מגיע אלינו דרך המאפייה‪.‬‬
‫ולשון תהפוכות תיכרת — הפה יש בו גם שפתיים וגם לשון‪ ,‬ומהן‬
‫באות המילים הנרדפות שפה ולשון‪ .‬אך השפה גלויה והלשון נסתרת‪.‬‬
‫ולכן יכולה הלשון להפוך משמעותם של חוקים ומצוות‪ ,‬בשעה‬
‫שאיננו רואים אותה מבחוץ‪ .‬לשון כזאת דינה כרת ולא מידי אדם‪.‬‬
‫אך לשון תהפוכות עשויה להיות גם לטובה‪ .‬למשל שמו של נוח‪ ,‬נח‪,‬‬
‫כשעושים לו תהפוכות הופך לחן‪ .‬ולכן כתוב בספר בראשית‪ְ ,‬ונֹ ַח ָמ ָצא‬

                                                      ‫ֵחן ְּב ֵעי ֵני ְיהָוה‪.‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117