Page 121 - 13322
P. 121

‫אי קרפ | ‪121‬‬

‫רבים מקוראי ספר משלי הבינו מהביטוי רב יועץ‪ ,‬כי היועץ הטוב‬
‫ביותר הוא רב‪ .‬וכך מעשירים את הרבנים שאחדים מהם אכן מביאים‬

                     ‫תשועה‪ ,‬לעצמם‪ ,‬והופכים גם הם לשועי הארץ‪.‬‬

                         ‫ַרע ֵיר ֹו ַע ִּכי ָעַרב ָזר ְו ׂ ֹש ֵנא ֹת ְק ִעים ּב ֹו ֵט ַח‬

‫כאן ממשיך שלמה לעסוק באותה פרשה‪ .‬ומלמד סנגוריה על קנאתו‬
‫וזעמו של עשיו‪ .‬כי ערב זר — שהיה עשיו רע ירוע‪ ,‬איש רע שמתרועע‬

                                ‫עם רעיו בני ערב‪ ,‬ויוצא איתם לציד‪.‬‬
‫ושונא תוקעים בוטח — זה יעקב ששנא את הציידים התוקעים‬
‫חניתם בחיות חסרות מגן‪ ,‬ואחר כך תוקעים בחצוצרה להודיע לשאר‬

                                              ‫הציידים על הצלחתם‪.‬‬
‫וכל הזמן ישב בוטח‪ ,‬כלומר תקוע‪ ,‬באוהלה של אמו‪ .‬הערבים‬
‫שאיתם התרועע עשיו נחשבו זרים באותו דור כי הגיעו לארץ מערב‪,‬‬
‫ממדבריות הדרום‪ ,‬והיו שונאים את יושביה העבריים של ארץ ישראל‪.‬‬
‫ולכן נאמר‪ :‬ושונא תוקעים בוטח — ומי ששונא את התוקעים בשופר‬
‫בוטח בצדקתו‪ .‬והלומדים משלמה המלך לימינו מפרשים‪ :‬רע ירוע‬
‫כי ערב זר — מי שערב להלוואות שלקחו אנשים זרים היה צפוי לסוף‬
‫רע‪ ,‬ודווקא "שונא תוקעים"‪ ,‬מי ששנא את אלה התוקעים כף וסוגרים‬
‫עסקים מתוך אמון מלא‪ ,‬דווקא שונא זה חש בוטח כי לא נתן הלוואות‬

                                                           ‫לאף אחד‪.‬‬

                      ‫ֵאׁ ֶשת ֵחן ִּת ְת ֹמ ְך ָּכב ֹוד ְו ָעִרי ִצים ִי ְת ְמכ ּו ֹעׁ ֶשר‬

‫זו רבקה שתמכה ביעקב כי האמינה שהכבוד חשוב מהחומר‪ ,‬ורק‬
‫אנשים עריצים רודפים אחרי עושר‪ .‬ומדוע מכנה אותה אשת חן?‬
‫ראשית כי כתוב בבראשית שהיתה יפת מראה‪ ,‬אך הרבה חן הוסיפו‬
‫לה המתנות שקיבלה מאליעזר‪ֶ :‬נ ֶזם ָז ָהב ֶּב ַקע ִמׁ ְש ָקל ֹו ּוׁ ְש ֵני ְצ ִמי ִדים ַעל‬
‫ָי ֶדי ָה ֲע ָ ׂשָרה ָז ָהב ִמׁ ְש ָק ָלם‪ .‬הנמשל‪ :‬אישה חכמה מבדילה בין חוכמה‬
‫ובין עושר‪ ,‬ולבה רוחש כבוד לחכמים ולא לעשירים‪ .‬ואם יכולה —‬

                                            ‫תומכת בתלמידי חכמים‪.‬‬
‫ועריצים — אלה אנשי רשע‪ ,‬מלשון ערוץ הנחל‪ ,‬שבוקעים להם‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126