Page 223 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 223

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קצה‬

‫להיאחז בהןשלה‪ .‬אחר שנכנסים המוחין לזעיר אנפין ולנוקביהשלו והינם מגיעים "למלוא קומתם"‪,‬‬
                                   ‫אזי יכולים גם זעיר אנפין ונוקביה להזדווג ו"להוליד נשמות"‪.‬‬

‫כיוון שנשלמים זעיר אנפין ונוקביה במוחין של חסדים וגבורות‪ ,‬הרי הינם יכולים להזדווג ולהשפיע‬
‫את השפע אל הנבראים‪ ,‬עתה "מתדמים" זעיר אנפין ונוקביה לאבא ואימאשלז‪ .‬אחר שנכנסים המוחין‬
‫בנוקבא הינה מזדווגת עם זעיר אנפין‪ ,‬המוחין שהיו בנוקבא כוללים את הגבורות לבדן‪ ,‬ובעת הזיווג‬
‫ממשיך זעיר אנפין אליה גם את החסדים שבו‪ .‬זיווג זעיר אנפין ונוקביה‪ ,‬המוציא נשמות‪ ,‬הוא‬
‫"מחבר" את החסדים עם הגבורות‪ ,‬ואלה יחד מהווים את הנשמה היוצאת מהם אל הנבראיםשלח‪.‬‬
‫זוהי תכלית תיקונם של זעיר אנפין ונוקביה אשר הינם עומדים "פנים בפנים"‪" ,‬מזדווגים" ומוציאים‬
‫נשמות אל הנבראים‪ .‬כך נגמר תיקונם של המלכים‪ ,‬ר"ל כל פרצופי האצילות עומדים עתה "פנים‬

                                   ‫בפנים" וממשיכים את השפע האלוקי מהמאציל אל הנבראים‪.‬‬

               ‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬מוחין דגדלות ומוחין דגדלות‪ -‬העמקה‬

‫בארנו לעיל‪ ,‬ש"הששה קצוות" הכוללים דזו"ן דשית אלפי שנין‪ ,‬נתקנו בששת ימי בראשית על ידי‬
‫המאציל‪ ,‬באופן שנשאר להתקן על ידי מעשינו הטובים רק "השלש ראשונות" דזו"ן‪ ,‬ואגב אורחא‪,‬‬
‫"שלש ראשונות" דכל הפרצופים דאצילות ושאר העולמות‪ .‬והנה‪ ,‬כל אחד מהשלוש ראשונות הנ"ל‪,‬‬
‫שהינם בינה חכמה וכתר דז"א‪ ,‬מתחלק בפרטות ל"ששה קצוות" ו"שלש ראשונות"‪ .‬ה"ששה קצוות"‬
‫הינם פרצופי "העיבור והיניקה" שלהם‪ ,‬ואילו "השלש ראשונות" הינם "ג' פרצופי הגדלות"‪ .‬באופן‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫שלה‪ .‬עיין שער ההקדמות )פ"ד ע"א( וז"ל‪" :‬ואלו המוחין העיקריים‪ ,‬חוזרים להתפשט מחדש‪ ,‬בכל גופה‪ ,‬זולת הארתם‬
‫הראשונה שנתפשטה בה ע"י ז"א‪ ,‬והגיע זה ההתפשטות בסיום גופה‪ ,‬עד היסוד בה וכו'‪ .‬כי הה' גבורות השניות העיקרים‬
‫הם ממותקות‪ ,‬ואין הקלי' נאחזות בהם‪ ,‬ולכן הם טהורים‪ .‬אבל חמשה גבורות הראשונות‪ ,‬שהיו דינים גמורים בלי מתוק‪,‬‬

                                                                     ‫נאחזים בהם הקליפות‪ ,‬והם ה' דמים טמאים"‪.‬‬
‫שלו‪ .‬עיין מבוא שערים )שער ו' ח"א פ"א( וז"ל‪" :‬דע כי שבעה זמנים היו קבועים לנוקבא דז"א עד שהיתה עמו פנים‬
‫בפנים וראויה לזיווג ועוד יש בחינות אחרות יתבאר בדרושים אחרים בע"ה ואלו הם הראשון הוא בעת אצילות הראשון‬
‫דנקודים קודם התיקון ואז נקרא נקודה‪ .‬והשני בזמן עיבור הא' דתקון ז"א ואז נקרא פסיעה לבר‪ .‬הג' בזמן היניקה דז"א‬
‫ואז כבר יש לה שם והוא שנק' ה"א אחרונה של שם ההויה גם נק' צלע‪ .‬הד' היא כל השנים האחרים עד שתהיה בת‬
‫י"ב שנים ויום אחד ואז נקרא קטנה בהמשך זמן זה טרם שיושלמו בה‪ .‬גם נקרא עתה חוה אשת אדם הראשון‪ .‬הה'‬
‫הוא אחר שעברו עליה כל הי"ב שנים ויום אחד שאז נגמרו המוחין של הגדלות שבה ליכנס ואז נקרא נער חסר ה'‪.‬‬
‫הו' הוא בעת שנסרה מאחורי הזכר כנודע ואז נקרא נערה מלא בה'‪ .‬הז' הוא כשחוזרת עמו פנים בפנים וראויה לזווג‬

                                                                                                ‫ואז נקרא בוגרת"‪.‬‬
‫שלז‪ .‬עיין שער ההקדמות )פ"ד ע"א( וז"ל‪" :‬והנה מן הקטנות הנק' נער‪ ,‬עד שתקרא נערה גמורה‪ ,‬יש הפרש ו' חדשים‬
‫אחרים כנז"ל‪ ,‬והוא שיעור כניסת ה' גבורות ודלת א'‪ ,‬הרי ו' חדשים‪ .‬והנה היא עתה‪ ,‬בת י"ב שנים וששה חדשים‬
‫ויום א'‪ ,‬אחר שננסרה וכו'‪ .‬ואח"כ בא זמן הששי‪ ,‬הנק' אז בוגרת וכו'‪ ,‬כי אז כבר יכולה להזדווג עמו זווג גמור של‬

                                                                                                     ‫פנים בפנים"‬
‫שלח‪ .‬עיין שער הכוונות )דרושי הפסח דרוש א'( וז"ל‪" :‬כי אלו הה' חסדים והה' גבורות שבדעת ז"א הנה הה' חסדים‬
‫עם ה' לבושים שלהם יורדין ביסוד דז"א והה"ג עם חמשה לבושים שלהם יורדין ביסוד הנקבה‪ .‬ואח"כ בעת הזווג נותן‬
‫הז"א מן היסוד שבו אל היסוד דנוק' גם את הה' חסדים עם ה' לבושיהם ונמצאו ביסוד הנקבה כל עשרה הלבושים‬

                                        ‫וכו'‪ ,‬ואח"כ מן החסדים ומן הגבורות עצמן נוצר מהם הולד בבטן הנקבה"‪.‬‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228