Page 223 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 223
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קצה
להיאחז בהןשלה .אחר שנכנסים המוחין לזעיר אנפין ולנוקביהשלו והינם מגיעים "למלוא קומתם",
אזי יכולים גם זעיר אנפין ונוקביה להזדווג ו"להוליד נשמות".
כיוון שנשלמים זעיר אנפין ונוקביה במוחין של חסדים וגבורות ,הרי הינם יכולים להזדווג ולהשפיע
את השפע אל הנבראים ,עתה "מתדמים" זעיר אנפין ונוקביה לאבא ואימאשלז .אחר שנכנסים המוחין
בנוקבא הינה מזדווגת עם זעיר אנפין ,המוחין שהיו בנוקבא כוללים את הגבורות לבדן ,ובעת הזיווג
ממשיך זעיר אנפין אליה גם את החסדים שבו .זיווג זעיר אנפין ונוקביה ,המוציא נשמות ,הוא
"מחבר" את החסדים עם הגבורות ,ואלה יחד מהווים את הנשמה היוצאת מהם אל הנבראיםשלח.
זוהי תכלית תיקונם של זעיר אנפין ונוקביה אשר הינם עומדים "פנים בפנים"" ,מזדווגים" ומוציאים
נשמות אל הנבראים .כך נגמר תיקונם של המלכים ,ר"ל כל פרצופי האצילות עומדים עתה "פנים
בפנים" וממשיכים את השפע האלוקי מהמאציל אל הנבראים.
קבלת רבינו האריז"ל -מוחין דגדלות ומוחין דגדלות -העמקה
בארנו לעיל ,ש"הששה קצוות" הכוללים דזו"ן דשית אלפי שנין ,נתקנו בששת ימי בראשית על ידי
המאציל ,באופן שנשאר להתקן על ידי מעשינו הטובים רק "השלש ראשונות" דזו"ן ,ואגב אורחא,
"שלש ראשונות" דכל הפרצופים דאצילות ושאר העולמות .והנה ,כל אחד מהשלוש ראשונות הנ"ל,
שהינם בינה חכמה וכתר דז"א ,מתחלק בפרטות ל"ששה קצוות" ו"שלש ראשונות" .ה"ששה קצוות"
הינם פרצופי "העיבור והיניקה" שלהם ,ואילו "השלש ראשונות" הינם "ג' פרצופי הגדלות" .באופן
z
שלה .עיין שער ההקדמות )פ"ד ע"א( וז"ל" :ואלו המוחין העיקריים ,חוזרים להתפשט מחדש ,בכל גופה ,זולת הארתם
הראשונה שנתפשטה בה ע"י ז"א ,והגיע זה ההתפשטות בסיום גופה ,עד היסוד בה וכו' .כי הה' גבורות השניות העיקרים
הם ממותקות ,ואין הקלי' נאחזות בהם ,ולכן הם טהורים .אבל חמשה גבורות הראשונות ,שהיו דינים גמורים בלי מתוק,
נאחזים בהם הקליפות ,והם ה' דמים טמאים".
שלו .עיין מבוא שערים )שער ו' ח"א פ"א( וז"ל" :דע כי שבעה זמנים היו קבועים לנוקבא דז"א עד שהיתה עמו פנים
בפנים וראויה לזיווג ועוד יש בחינות אחרות יתבאר בדרושים אחרים בע"ה ואלו הם הראשון הוא בעת אצילות הראשון
דנקודים קודם התיקון ואז נקרא נקודה .והשני בזמן עיבור הא' דתקון ז"א ואז נקרא פסיעה לבר .הג' בזמן היניקה דז"א
ואז כבר יש לה שם והוא שנק' ה"א אחרונה של שם ההויה גם נק' צלע .הד' היא כל השנים האחרים עד שתהיה בת
י"ב שנים ויום אחד ואז נקרא קטנה בהמשך זמן זה טרם שיושלמו בה .גם נקרא עתה חוה אשת אדם הראשון .הה'
הוא אחר שעברו עליה כל הי"ב שנים ויום אחד שאז נגמרו המוחין של הגדלות שבה ליכנס ואז נקרא נער חסר ה'.
הו' הוא בעת שנסרה מאחורי הזכר כנודע ואז נקרא נערה מלא בה' .הז' הוא כשחוזרת עמו פנים בפנים וראויה לזווג
ואז נקרא בוגרת".
שלז .עיין שער ההקדמות )פ"ד ע"א( וז"ל" :והנה מן הקטנות הנק' נער ,עד שתקרא נערה גמורה ,יש הפרש ו' חדשים
אחרים כנז"ל ,והוא שיעור כניסת ה' גבורות ודלת א' ,הרי ו' חדשים .והנה היא עתה ,בת י"ב שנים וששה חדשים
ויום א' ,אחר שננסרה וכו' .ואח"כ בא זמן הששי ,הנק' אז בוגרת וכו' ,כי אז כבר יכולה להזדווג עמו זווג גמור של
פנים בפנים"
שלח .עיין שער הכוונות )דרושי הפסח דרוש א'( וז"ל" :כי אלו הה' חסדים והה' גבורות שבדעת ז"א הנה הה' חסדים
עם ה' לבושים שלהם יורדין ביסוד דז"א והה"ג עם חמשה לבושים שלהם יורדין ביסוד הנקבה .ואח"כ בעת הזווג נותן
הז"א מן היסוד שבו אל היסוד דנוק' גם את הה' חסדים עם ה' לבושיהם ונמצאו ביסוד הנקבה כל עשרה הלבושים
וכו' ,ואח"כ מן החסדים ומן הגבורות עצמן נוצר מהם הולד בבטן הנקבה".
